הרמה הראשונה היא המיידית: לטפל בדברים האלו שמפריעים לך מקומית. כלומר להגיד לגננת (כמובן בעדינות, בלי ביקורת וכו'.) שאת מבקשת שהיא תגיד לו שלום אישי. משהו כמו "אני רואה שאת בבוקר מאוד עסוקה עם קבלת כל הילדים ותשומת לב לכולם, לילד שלי מאוד חשוב שיגידו לו שלום אישי, או לנו מאוד חשוב שיגידו שלום אישי אז בואי ננסה להקפיד על זה" משהו כזה. או לחילופין להכנס עם בנך ישירות לגננת ולהגיד "בוקר טוב X - שם הגננת". כך גם בעניין הילדים שמרביצים אחד לשני והיא לא רואה או לא מתייחסת. להפנות את תשומת ליבה מקומית ולצאת מנקודת הנחה (לתת לה קרדיט) שלא ראתה ולא שראתה והתעלמה. רמת הטיפול השניה היא בדיקת מה שעומד מאחורי זה ואז לבחון אם את משאירה בגן זה או לא. מה שאני אומרת זה שבשלב ראשון תפתרי את הבעיה מקומית. מקווה שעזרתי.
|
תוכן התגובה:
|