גם אצלי ההריון היה קשה. גם השנה הראשונה אחרי הלידה. הגוף שלי עובר את זה קשה. הרבה מהנטל נפל על בעלי בשנה הראשונה. גם הנטל הכלכלי, כי אני לקחתי חופשות לידה ארוכות, ואחר כך עבדתי במשרה חלקית, כדי להיות יותר עם הילדים. אז כשהוא אמר שהוא לא מוכן, לא יכולתי שלא להתחשב בו, כי זה לא משהו שאני עושה. זה משהו שאנחנו עושים ביחד. לא יכולה להגיד לך שהחלטתי, וזהו. לא רציתי יותר. רציתי, אבל זה היה רצון כזה שבא מהבטן. כשחשבתי בצורה רציונלית אם באמת יש לי את הכוח לגדל עוד ילד, לא הייתי בטוחה. בטח שלא רציתי ילד שאבא שלו לא רוצה אותו.
מדי פעם, הרצון מתעורר, אבל זה הולך ונחלש. הקטנה כבר בת שבע וחצי, והיום אני נהנית מהשלב הזה של להיות אמא לילדים גדולים.
|
תוכן התגובה:
|