הרבה פעמים הופתעתי באיזה קלות בן הארבע שלי מקבל את האמת כפשוטה, וגם אם לפעמים זה מעציב אותו שלא יוכל לפגוש את סבא שלי שנפטר מזמן, או מעציב שגם אנחנו וגם הוא נמות בסוף, הוא לא עושה עניין כפי שחששתי פעם. חברה שלי שלומדת בודהיזם מאמינה שבכל הזדמנות רצוי לדבר על המוות, אם העניין עולה ביוזמת הילד, כי הוא צריך להבין בפשטות שזה חלק ממעגל החיים ולא לתת תחושה של הסתרה. אני תמיד אומרת שאנחנו צריכים לפנות מקום בעולם לנכדים שלנו ולילדים שלהם וכו'. מצאתי שזה עובד לנו טוב שאני יכולה להסביר לו את האמת בעיני ולא להמציא או להסתיר.
|
תוכן התגובה:
|