לא הגבתי להודעה הראשונה שלך, אולי מפני שצבט לי חזק כל כך. גם אני הייתי שם ונשאבתי עמוק, ובעיקר רציתי להגיד לך שאין דרך אחרת, לדעתי. הסיפור הזה כל כך חזק ותופס מקום כל כך משמעותי בחייך עכשיו, עד שאי אפשר להתנהל לצידו, אלא בתוכו. עמוק בתוכו. בעיקר רציתי להגיד לך שתסלחי לעצמך, כי מותר לך וזה הכי אנושי ונכון. אין כמו הימים "שלפני" כדי להטריף את הדעת... ואנחנו פה. ברור.
|
תוכן התגובה:
|