למרות שאני די מזדהה עם הכאב והצער שלך כי זה אכן נשמע מאוד מבעס, הוא "ילד גדול" ועושה את הבחירות שלו בחיים.
אני אישית לא הייתי מתערבת, כי לדעתי זה לא עניינך מה שקורה ביניהם, אלא אם כן יש ביניכם באמת קשר מאוד פתוח וקרוב ואת יכולה לדבר אל ליבו (ולא בטון שיפוטי). הוא אדם בוגר, הוא החליט להתחתן איתה והוא גם זה שמחליט להישאר איתה וזו החלטה שלו ולא שלך. גם הורים לילדים מתגרשים. אם הוא נשאר בגלל הילדות זו בעיה שלו. לא שלך. וככה גם כל ההחלטות האחרות - רכב, בית וכו' וכו'. אף אחד לא עומד עם אקדח לרקתו נכון? מי שמוכן לקבל יחס כזה זה לחלוטין עניין שלו, עם ילדים או בלי, ומי את שתחליטי בשבילו!??!
ונקודה אחרונה - לגבי המראה החיצוני שלה - מאוד קומם אותי מה שכתבת. אני לא יודעת אם את היית אי פעם בהריון, אבל ממש לא כולנו ברות מזל וחוזרות למראה שלפני ההריון. גם לפעמים שנתיים אחרי. ולגבי זה שהיא מוזנחת - סליחה, אבל היא זו שצריכה להסתכל בעצמה במראה בבוקר והוא זה שצריך להסתכל עליה כשהוא נכנס למיטה בלילה. זה ממש לא עניינך, וזה אפילו מתנשא. אפשר גם לאהוב את מי שלא נכנסת בדלת.
דרך אגב, לגבי אבא שלך זה כבר עניין אחר וסביר להניח כי שם כן הייתי עונה לה. ולמה אבא שלך לא הגן על עצמו!??! ממי אתם מפחדים כלכך?
לסיכום, לא תמיד אנחנו יכולים לשלוט בבחירות של אנשים אהובים סביבנו. גם אם זה עצוב לנו ומכעיס ומבעס. אנשים צריכים לעשות את הבחירות שלהם בחיים.
|
תוכן התגובה:
|