שאף אחד לא אמר באופן גורף לוותר. השאלה הגדולה היא מאיזה מקום היא באה לדבר איתו, ולי אישית מרגיש שהיא באה מהמקום המאוד שיפוטי שלה כלפי אישתו. וזה לא מקום טוב לבוא ממנו לשיחה כזו. מה שריציתי להגיד קודם ואולי לא הצלחתי ממש, הוא שההודעה של יפית הייתה מאוד בוטה בעיני. גם הניסוח וגם התוכן. מאחר ומדובר בצד שלישי ,אין אנחנו יודעים מה באמת קורה שם, בין בני הזוג. חלילה אני לא טוענת שזה בסדר לדבר ככה, בשום מצב, אבל אנחנו גם לא יודעים מה קורה בקשר בין יפית וגיסתה, ולפי הכתוב, אני מנחשת שמשהו שם קרה ... יש שם שנאה גדולה מאוד. וכמעט כל הדברים שהיא כתבה על גיסתה, למעט ציטוט של משפט שאמרה לבעלה, אין הוא קשור כלל לנושא ההודעה, שהוא בעצם היחס שלה אליו. עוזרת, "בית בתכנון אשריכלי", חופשות בארץ ובחו"ל, וכמובן ההזנחה העצמית. אני הרי מתארת לעצמי שהיא לא גרה בבית הזה לבד, וגם לא נוסעת לחופשות האלו לבד. כל המשפחה נהנית מהדברים האלה. גם יציאה לעבודה דרך אגב, בדר"כ נעשית ע"י שני בני הזוג, כה אצלנו לפחות, ויש שם הרבה שיקולים שאולי יפית בכלל לא מודעת אליהם. ואם האח הוא בעל מסעדה כלכך מוצלח, אני יכולה רק לחשוב על השעות הרבות והלחץ בו הנתון במסגרת העבודה, אז אם ידם משגת למה לא להעזר בעזרה, גם אם היא בתשלום? אם הייתי יכולה הייתי לוקחת עוזרת אתמול בבוקר. וגם חופשה בחו"ל. אז למה צרות העין הזו ומה זה בכלל קשור לנושא המדובר? האם הדברים שהיא אומרת היו מפריעים לך באותה מידה, גם אם הייתה כוסית מהממת שגרה בדירת שיכון שכורה, ועובדת במשרה מלאה??? ודרך אגב - כשאני באה לקחת את ילדי מגיסתי, ולפעמים גם מ"סתם" חברים, הם כמעט תמיד לא רוצים ללכת ולעיתים אף מתחילים לבכות. אז מה את אומרת - הם לא רוצים לחזור אלי לאמא הדפוקה שלהם?
|
תוכן התגובה:
|