לוקחת כאן שום צד. לא של אח שלך, לא של גיסתך, וגם לא את שלך. בגלל שאני לא מכירה אתכם. אני מנסה להראות לך מבט מהצד, של איך הדברים שכתבת נראים למישהו אחר. מבחינתי, מבלי להכיר את הנפשות הפועלות, ההודעה שלך נשמעה לא פחות בוטה מיחסה של גיסתך לבעלה. "אמא דפוקה", "מפלצת", "חולת נפש","ושההיא פשוט תיחנק" ועוד כל מיני פנינים, לי קשה להתחבר להודעה מהסוג הזה. מצטערת. ומה שעדיין מאוד מפריע לי בהודעות שלך הוא היחס לכך שהוא מפרנס אותה. להזכירך, הם נשואים, ויש להם שני ילדים. אחיך היקר, מפרנס את המשפחה שלו, בנוסף לכך שהוא מפרנס גם את עצמו. והסיבה שזה כלכך מפריע לי פשוט בגלל שזה ממש לא קשור לעובדה שהיא מתייחסת אליו בצורה מחפירה. אם יש להם כסף והם לא בחובות אז מה בדיוק הבעיה שלך עם זה? זה מה שאני לא מבינה. ולמה אני רואה את הדברים ככה? כן, יש לי את הסיבות שלי. אני יודעת שבעניינים מסויימים, אני היא "הגיסה" הזו. חלילה, לא מדברת לבעלי כך, או לילדים. אבל הרי לכל משפחה, גיסה, אחות או חמות מפריע משהו אחר. ואני, אני בחרתי לחיות עם בעלי,והוא מצידו בחר לחיות איתי, ואנחנו אלו שמגדלים את הילדים לפי ראות עיננו. נכון שאני משתדלת להתחשב, להיות מנומסת וכו', אבל בשורה התחתונה אלו הם החיים שלנו. והיו תקופות שמאוד הפריע לי שחמותי התערבה לנו בעניינים שלדעתי לא נגעו לה.אם אנחנו החלטנו שאני כרגע לא עובדת, מסיבותינו שלנו, זה לא עניינו של אף אחד. ואני ממש לא חושבת שבעלי מפרנס אותי. הוא מפרנס את המשפחה, ואני מחזיקה את הבית ונשארת עם הילדים כשהם תינוקות, ומוציאה אותם בצהריים מהגן כי הם לא הולכים לצהרון. יש ביננו חלוקה והבנה. ולחמותי קשה עם זה. אין לה איך להסביר את זה לחברות שלה, אז היא תמיד מציינת את זה שאני אקדמאית כדי שלא חלילה יחשבו עלי רעות. האם זו סיבה להתערב או לצאת לעבוד? לא. ויש עוד הרבה דוגמאות. קצרה היריעה מלהכיל. לשמחתי, אנחנו לרוב כן מצליחים לחיות בהבנה ובכבוד, אבל זה לא תמיד פשוט, במיוחד לאור העובדה שאני באמת מאלה שלא שותקות. לא תמיד זה הצעד החכם, לפעמים זה מתבקש. זה חבל די דק. צריך לנווט בחוכמה. זוהי משנתי להערב. לילה טוב
|
תוכן התגובה:
|