בניגוד לאחרות, אני לא חושבת שאת בוטה ולא מתלהמת. אני חושבת שהמילים הקשות בהן את משתמשת לתאור גיסתך, נובע מהתסכול שלך וחוסר האונים שהצטבר אצלך, מול יחסה הנוראי של הגיסה לאחיך. אני לחלוטין מסכימה איתך שהתנהגות הגיסה שלך לאחיך היא מחפירה וגועלית. אין זה ענינו של איש מי מפרנס את מי, מי שמן או מי מוזנח, מי משכיל או מי לא. אבל ! - אין שום הצדקה בעולם !! להגיד לבן הזוג אידיוט, מפגר ותמות ככה. אין בדברים שלך בעיני, שום דבר שיפוטי. יש פה אישה שמשפילה את בן זוגה ובעיני זה לא ראוי, לא משנה מהן הסיבות שעומדות מאחורי זה. זו אלימות מילולית של ממש.זה כואב לך שבעתיים כי מדובר באחיך. אני מבינה את הכאב שלך על אחיך ועל אביך. עם זאת, אני לא חושבת שצריך להתערב. כל אחד עושה את הבחירות שלו בחיים. אחיך הוא ילד גדול, הוא אמור להתמודד איתה. מה שכן, אם אני הייתי שומעת אותה אומרת דבר כזה בנוכחותי, אני הייתי מעירה לה ושואלת אותה משהו בסגנון "את לא מתביישת לדבר לבעלך ליד הילדות שלכן ככה?" או "אני מבקשת ממך לכבד את הבית הזה ולא לדבר לאבא שלי / לאחי בצורה כזו". בצורה אסרטיבית ולא פוגענית. אולי זה שכולם שותקים נותן לה לגיטימציה. אם פעם יעמידו אותה במקום אולי היא תרגע. קחי בחשבון, שזה עלול לעורר ריב גדול... תמיד יש את האופציה לנסות להתחבר אליה (אם אתה לא יכול להביס את האוייב, תתחבר אליו...) ואז כחברות, כגיסות, ממקום של אמפתיה, לנסות לדבר לליבה ולראות מה עובר עליה וגורם לה להתייחס כך לאחיך... שיהיה בהצלחה, לימור
|
תוכן התגובה:
|