|
5/3/2002 22:48
|
ענבל ל
|
מאת:
|
|
תשובות לליא
|
כותרת:
|
הי ליא,
הצטערתי לקרוא שגם את מותשת מאותה סיבה...
המדיניות שלנו לא השתנתה. פשוט, מאז ימי המאבק המוצהר, לא קרה שהנחתי אותו שׂבֵע במיטה והוא מיד התעורר. כנראה בגלל שכל פעם אני נרדמת כשהוא על הציצי, ואז כשאבנר מגיע לאחר חצי שעה להעיר אותי (זו כבר רוטינה), עידן כבר ישן עמוק, אז הוא ממשיך לישון גם אחרי שאני מניחה אותו. אבל אם זה יקרה שוב, אנהג באותה דרך. העקשנות וההתמדה משתלמות.
עוד אני כותבת את השורות שלעיל, הלכתי להשכיב את עידן, והנה כדי להדגים לכולנו מה הוא יכול לעשות, הוא שוב התעורר בשניה שהנחתי אותו במיטה. שרתי רק כמה דקות, אבל הכי חשוב, הוא נרגע מהבכי רק כששרתי יותר חזק מהבכי שלו. רק אז הוא היה מסוגל לשמוע ולהירגע, ואז כמובן שרתי בשקט, ברגע שהוא נהיה שקט.
בעיה אחרת שהיתה לנו בזמן האחרון, ושגרמה לי לקנות סימילק ובקבוק (שעדיין סגורים באריזתם), היתה שבגלל העייפות הגדולה שלי הייתי נרדמת תוך כדי ההנקה (בישיבה), אז לא היה יוצא חלב מהציצי (הראש לא עבד בלהזרים אותו), עידן היה ישן על הציצי ומחכה כך שיגיע האוכל, וכשהייתי מנסה להניח אותו הוא היה בוכה כי הוא עוד רעב. זה היה מעגל שלא הצלחתי לשבור אותו בגלל העייפות הרבה שלי, עד כדי כך שנשברתי ואמרתי שאני לא יכולה יותר ושאני נותנת לו בקבוק. אבל האפשרות הזו מפחידה אותי, והצלחתי בכל זאת לשרוד את הלילות מאז.
בקשר לארוחות הלילה בגיל שנה, כבר תיארתי את זה כאן בפורום. כששי היה בן שנה בערך, הרופא שכנע אותנו שהוא כבר לא זקוק ליניקה תוך כדי שינה. עשינו לו טירונות. במשך שבוע הוא קיבל רק אבא ומים אם הוא התעורר בלילה. די מהר הוא הבין שכבר לא משתלם להתעורר בלילה ומאז הוא ישן לילות שלמים. המים נשארו עד לא מזמן במיטה, באותו המקום בכל לילה ובכוס שלא דולפת, והוא היה שותה לבד כשהיה צמא. טירונות כזו היא גם טירונות לאבא, וצריך לעשות את זה בחג או סביב שבת ארוכה או פשוט לקחת חופש. כי לא ניתן לתפקד ביום כשכל הלילה מתעוררים (מי כמונו יודע, נכון?)
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|