בהחלט חוסכת כדרך חיים. אין לנו עזרה מההורים, יש משכנתא מכובדת, אבל מרוויחים יפה. אולי בגלל שגדלתי בבית עני, קשה לי לראות ביזבוז. אנחנו אוהבים לאכול בחוץ, אבל עושים את זה לעיתים רחוקות מאוד. אולי בגלל שאני לא אסתפק במסעדה בינונית. אם כבר מוציאים כסף- זה חייב להיות על משהו איכותי. אותו דבר בעניני ריהוט וציוד לבית- אני לא מתפשרת. להוציא כסף על משהו שלא תואם בדיוק את הדרישות שלי, נראה לי נורא. לעומת זאת אני אוציא סכומים גדולים על מה שחשוב לי. זה לא גורם לי להרגיש בזבזנית. האיש אומר שמצד אחד אני קמצנית נוראית, ומצד שני, כשאני נכנסת לחנות, תמיד אגש למוצר היקר ביותר. אז במחשבה שניה- אין לי מושג אם אני חסכנית...
|
תוכן התגובה:
|