פעם ראשונה היתה כשהיינו בשנת שבתון בחו"ל, ושם גיליתי שלא חייבים לעשות כלום ואפשר לחכות (כשהתברר שאין דופק). ככה נהוג שם. לי זה היה מצוין - לא יכולתי לשאת את המחשבה שמישהו עוד יחטט בתוכי במצב הזה. ובאמת, אחרי כמה ימים היה דימום, שהיה די קשה משך כמה שעות, ואז היה כמו מחזור רגיל, והכל עבר. בפעם השניה כבר הייתי בארץ, וגם כאן חיכיתי, ואחרי כמה ימים היה דימום חזק משך כיממה, ואז עבר כמו מחזור רגיל. צריך לשים לב שלא מתחיל חום, שאין דימום חזק מידי. אם לא קורה כלום תוך כמה ימים מתקדמים הלאה. שיעבור בבאופן סביר. (לא יכולה לכתוב ב"קלות")
|
תוכן התגובה:
|