התשובה ל"מי צודק?" לא מובילה לשום מקום. זה לא עניין של צדק ולא של עיקרון. בוודאי לא שאלה של מי מנצח בויכוח. תלוי מי הילד שלכם, מה ההיסטוריה הפרטית שלו עם מצבי לחץ שונים, איך הגיב בעבר ומה עזר לו, איזה רגישויות יש לו, מהן החוזקות שלו ומהן החולשות, מה מאפיין את בן זגך, מה ה"מחיר" המערכתי-משפחתי שתשלמו(הוא, את והילד) אם תחליטו על דרך שלא מתאימה לו - ובמקביל מה יהיה ה"מחיר" המשפחתי אם תלכו בדרך שלא מתאימה לך. ("מחיר" היא מילה לא כל כך מתאימה - אבל אני מניחה שאת מבינה למה אני מתכוונת). אני מסכימה עם הדעה שכבר נכתבה לך שנכון יהיה להתחשב יותר במי שקשה לו יותר - בוודאי בנסיבות המלחיצות של הימים האלה. לא תמיד זה עיקרון מתאים - כי זהו מצב שיכול להוליד דפוסים קורבניים ורווחים מחולשה - אבל במצבי לחץ כאלה כדאי להתחשב במי שקשה לו יותר. הילד מבטא משהו מאד בריא. באמת בריא: הוא מסרב להיכנס למצב שיש בו פוטנציאל מסוכנות גבוה. מבחינתו - הדבר הכי נכון לעשותו הוא לא להתקרב לירושלים אם יש בה אזעקה. הוא גדול מספיק כדי להבין (גם קוגניטיבית) שמדובר כאן בהישרדות, בחיים ומוות (אלה אנחנו, המבוגרים, שמדחיקים את זה!!!)והסטטיסטיקה ממש לא מעניינת אותו. אם הנסיעה לירולשים לא היתה קריטית - אני חושבת שנכון היה לוותר ולומר: ילדי הקט והנבון...., באמת נכון לחשוב מחדש. אמנם סביר שהכל יעבור בשלום ושלא תהיה אזעקה - אבל ניסע בפעם אחרת, כשהמצב יהי רגוע יותר.... שמירה על שיגרה חשובה מאד (בן זוגך צודק!) - אבל גם בדברים החשובים צריך להבחין בין "ייהרג ובל יעבור" ומצבי הישרדות ואין ברירה (שאינם דווקא עניין של חיים ומוות - אלא עניין של החלטה שלכם מה נכנס לקטגוריות האלה) - ובין מצבים שיש להפעיל לגביהם שיקול דעת וגמישות בהתאם לנסיבות המשתנות. אלה הדברים ברמה העקרונית. וכל השאר: באמת רק לשיקולכם - וכלן אין כאן עניין של "צדק". כל משפ]חה ומערכת הערכים שלה, הצדק שלה וכו'..
שיהיו ימים טובים יותר ורגועים,
דרורית אמיתי-דרור מומחית לגיל הרך יועצת להורים ולאנשי חינוך 0522322420
|
תוכן התגובה:
|