אני רחוקה מלהיות זמרת. אבל ממישהי שהתביישה לשיר ובני הבית היו צוחקים עליה, הגעתי למצב, שבעלי מבקש ממני ללוות בשירה את נגינתו. (הוא לומד גיטרה אקוסטית, ביקש ממני לשיר שיר אירי). אני אפילו העזתי לשיר למורה לדודוק, שליווה אותי בפסנתר ולא ברח!
זה גורם לי אושר רב, כי איכשהו, ככה במקום קטן בלב, היתה לי תחושה מחורבנת, שמזמרת בית הספר, הפכתי לעורב קרקרני. אם הייתי יודעת, שיש תרופה ומזור לתחושתי ואפשר פשוט ללכת לקוסמת ולשפר יכולות, הייתי עושה זאת מזמן!
ואני נפלתי על קוסמת יפה, מוכשרת כשד ונחמדה. אושר גדול. היא אגב טוענת, שכל אחד שאין לו מגבלה פיסית ספציפית שמפריעה להפיק צליל, יכול לשיר. ואני אומרת: לא כמוה. גם לא בחלום.
ותודה מיוחדת לך, דרורית. זו מחמאה אדירה עבורי.
|
תוכן התגובה:
|