ורד יקרה, קראתי את הודעתך והזיכרונות עלו וצפו... בהריון הראשון שלי אותר איחור בגדילה שלא הצליחו כל כך להסביר אותו בשום צורה, ועברתי את כל הבדיקות האפשריות, מי שפיר, אקו לב, סריקות כל שבועיים, מוניטור וכו'... הפשוש המתוק שלנו נולד אכן קטן - 2.170 בשבוע הארבעים. הרופאים רצו ליילד אותו עוד קודם אבל סירבנו. נתנו לי זריקות קלקסלן לדילול הדם כל החודש האחרון, היה שמייח.. והיום אביתר ילד מקסים, פעיל ונבון במיוחד, בן שנתיים וחצי, ותוך חודשיים כבר הדביק את הפער בגודל בלי בעיה בכלל, והעניין לא נודע כי בא אל קירבו. בהריון השני כבר הייתי חכמה והלכתי מיד לרפואה אלטרנטיבית, סירבתי לקחת קלקסן, והביריון השני נולד במשקל 3.500 ולא מפסיק לזלול מאז. רק בריאות.
אני יודעת שזה לא מרגיע לומר תירגעי, אבל באמת, יש ילדים קטנים, כמו שיש גדולים. יש שחורים ולבנים ובכל הצבעים. ידע מסוים אינו מועיל בהכרח להתפתחות העובר, שימרי נפשך, חפשי הסחות דעת, ותהני מההריון! מהילד אני משוכנעת שתהני גם בלי ברכתי.
|
תוכן התגובה:
|