אני לא כל כך מאמינה ב"פסיכוסומטיות" כשמדובר בתופעות בהריון. את זה אומרים בעיקר בעלים שמתעצבנים שחל שינוי בנשותיהם או שחווים מצוקה כתוצאה מהסבל של נשותיהם.
כל מה שאת מתארת הוא תופעות של הריון.
בהריון הראשון הופיעו לי הבחילות בשבוע 7, וגם גועל מכל מיני דברי מאכל, סבל מריחות, וכל הסיפור.
בהריון הנוכחי הופיעו תגובות מוזרות למזון כבר שבוע אחרי הביוץ (פתאום הגעילו אותי פלפלים ופטריות! נדהמתי, ולא האמנתי שזה יכול להיות הריון, כל כך מוקדם. עובדה!), אבל הבחילות הופיעו בשבוע 6 (מייד ביום הראשון של הספירה), וההקאות בשבוע 7. העייפות צצה ממש אחרי הביוץ (שוב, לא האמנתי שזה יכול להיות הריון, ונורא פחדתי להתאכזב...).
מה שחשוב הוא:
א. לקבל את השינויים ו"לזרום" עם זה במידת האפשר. העייפות היא בגלל שהגוף שלך עובר שינויים אדירים וצריך לגדל מאפס בן אדם חדש שלם. תנוחי הרבה. אל תכריחי את עצמך לסבול ממה שעושה לך בחילה. וכן הלאה. תתמכי בעצמך, תעזרי לעצמך, ותיעזרי בנו.
ב. לגייס את תמיכת בן זוגך - זה לא "בראש שלך", זה מה שקורה בהריון. ככה זה. יש רשימת סימפטומים די סגורה, וכל אחת תעבור חלק ממנה (ראי בכל ספר טוב על הריון ולידה, כמובן ב"מדריך הישראלי..." של עמוס בר וטלי רוזין (רזין? סליחה אם טעיתי), ואף על פי שלא כל אשה בהריון סובלת מכל הסימפטומים (רק זה חסר לנו!), בכל זאת אני לא שמעתי על מישהי שהצליחה להתחמק מכולם.
ג. אני ממש מאחלת לך הריון קל ונעים, שהעייפות תעבור מהר, ושהבחילות יהיו מעטות ויחלפו צ'יק צ'ק! עוזר מאוד לאכול לעתים קרובות, אם את יכולה, כדי למנוע מהבחילות לעלות.
|
תוכן התגובה:
|
