אז נראה לי שיובל בחרה שלב שאפשר. לא שרצוי. ברור שכל שלב חיוני ונהדר וחשוב אבל נראה שלמרות שדילגה על השלב הזה היא המשיכה בצורה יפה (מאד, יש לציין...) להתפתח ולהשיג את אבני הדרך ההתפתחותיות. אני מכירה עוד כמה אמהות שמתות שהתינוק שלהן יחזור למשחקים על הגב, מתחת לאוניברסיטה, באותו מקום (בלי חשש שימצאו אותו תוך שניה מתחת לספה/טלויזיה/שולחן...). ודווקא תינוקות אלו מעדיפים להיות על הבטן, לזחול, להתרוצץ... חשבת למה? משום שעל הבטן ניתן להתקדם, להגיע אל המטרה, להפיק יותר מהגוף. אפילו סרבני בטן קשים בסוף מגלים כמה טוב להיות על הבטן. בקיצור, אל תדאגי פולינה. העיקר שיובל זוחלת ומתישבת יפה. אולי אם טל יראה אותה זה יתן לו זריקת מרץ כדי שגם הוא יואיל בטובו לזחול קצת (אהה, יצא המרצע מן השק, גם הבן שלי לוקח את זה ב-EASY).
|
תוכן התגובה:
|