הי!
קצת נתונים: חלבונים מסויימים על כדוריות הדם האדומות אינם נחלת הכלל; מי שלא נושאים אותם נוטים לפתח נוגדנים לחיסולם. חלבוני סוג הדם ABO יוצרים נוגדנים שלא עוברים שליה, אבל חשיפה לקבוצת Rh יוצרת נוגדנים עוברי שליה, ומכאן הסכנה. לציין שיש עוד קבוצות מינוריות שעלולות להיות בעיתיות, אך הן נדירות. חוסר התאמה של קבוצת Rh היתה, עד להופעת החיסון שקיבלת, סיבה עיקרית לפגיעה עוברית עקב חוסר התאמת סוג דם.
בקרב בהירי העור 85% הם חיוביים. ז"א לא יוצרים נוגדנים ולא נתקלים בבעיה.
אם שלילית עם עובר חיובי (תמיד הגבר אשם..!) מועדת ל"ריגוש חיסוני" בהריון או אחריו. אם לעובר יש כדוריות שלא תואמות לפי קבוצת ABO הן תחוסלנה מהר ולרוב לא יהיה ריגוש. אולם אם קבוצה זו תואמת- הכדוריות ייצרו ריגוש בשיעור של 16%.הנוגדנים שיווצרו יגרמו להמוליזה בעובר שהיא מסוכנת, והתסמונת עלולה להחמיר מהריון להריון.
גישה: מניעה שניונית (טיפול בבעיה)- מבחן קומבס בלתי ישיר (שלא ציינת בשאלתך) מברר אם דם האם רגיש מסיבה כלשהי. אם המבחן חיובי נכנסים לעובי הקורה מהקל לכבד כולל ברור סוג דם, קבוצות Rh, דיקור מי שפיר וניקוז דם טבורי כדי לשלול המוליזה בעובר. עובר שמראה המוליזה עובר מעקב, ערויי דם אם צריך, לידה מוקדמת ועוד.
מניעה ראשונית (מנעית הבעיה)- הנוגדן שקיבלת הוא נגד כדוריות Rh חיוביות שאת עלולה להחשף אליהן. זה לא פוגע בעובר כנראה בגלל הכמות. נותנים חיסון מונע לכל אישה שלילית בתזמונים הבאים: בשבוע 28, אחרי הלידה- הכי חשוב!!!!, אחרי פעולות פולשניות לרחם בהריון, אחרי ארועים הריוניים (דימומים, הפלות).
רופא שעושה מניעה ראשונית (ובזמן) הוא חכם ומרוצה, ומכאן תסמונת הרופא החייכן שתיארת.
אני מקווה שאם עם ידע היא גם קצת יותר נינוחה...
אושר!!!!
|
תוכן התגובה:
|