|
20/7/2002 18:40
|
בת חן
|
מאת:
|
|
לרומי
|
כותרת:
|
כן, עדייןקוראת אני, אך לא הגבתי עד כה מאחר ומצאתי את הדיון נעלם בנתיבות זרים לי. הדרך הביתה אבדה? לא!!! רק שאני בחרתי להגיע הביתה מכיוון אחר, מסלול אחר, נתיב מואר יותר. והוא הנתיב שלי. אך אני קוראת את שכולכן כותבות מאחר וכך יוקל לי להבא להכירכן, כל אחת מכן. רק פרט קטן באשר כתבת ברצוני לתקן. לא בתקשור עסקתי עם בני יקירי שלי, חלילה לו ולי. אלא בקנסיולוגיה אני מטפלת. קינסיולוגיה היא שיטה הפועלת על פי מתח השרירים. והיא מאפשרת להגיע לאיזון בין: המצב הרגשי המצוי- לבין המצב התודעה הרצוי: בשיטה זו, מקבלים תגובות מהמטופל-במקרה הזה הוא בני, דרך מתח השרירים שלו. שיטה ברוכה ומופלאה להבין דרך הגוף את שהשפתיים לא יכולות לבטא. ואני שלמה תמיד עם עצמי מאחר וכל אשר בחרתי לעשות היה מבחירה חופשית נטולת עקבות. כן, כשאביבה היתה פה אכן נטפו שדיי שפע. גם כשהיא לא היתה פה נטפצי שפע רב, הרי עוד מבית החולים שאבתי את השפע שלי למענו. בבית החולים הייתי הרבה יותר רגישה ועצורה וחסומה, שם הייתי אדם אחר לגמרי, שם הייתי חסרת סבלנות שם הייתי עצובה עד כאב. שם הייתי בוכיה לרוב והייה שפע רב בי. מכאן, ששאלה תישאל פה. האם השפע מגיע רק כשמישהו לידי? ואביבה? היא הרי לא היתה איתי בבית החולים. לא היא הדולה שליוותה אותי בלידה, היא הדולה הרוחנית שליוותה את המסע שלי מרחוק. היה איתי דולה אחר. ואסכם אני לא מתקשרת, (תקשור) אני לא חסומה אנרגטית, מאחר ואני מטופלת על ידי שיטות מרובות וכלים לרוב יש לי לגלות היכן קיים מחסום. אני חותמת את דבריי כי הכל, הכל הכל בראש. שם זה מתחיל ושם זה נגמר. בראשי שלי מה?
ובכן, מאחר וליועצת הנקה מוסמכת לא הצלחתי להגיע, או שהיא לא הגיעה אלי, אני התפספתי לכן בדרך או אתן התפספסתן לי, הגעתי למקומות אחרים פניתי לגורמים אחרים את תשובותיי שלי יודעת אני, ואמשיך בנתיבי האור שלי לפסוע, הרי ממילא בשביל שלנו אנחנו פוסעים לבדנו בלאט. אחרים יכולים רק ללות את רוחנו מהשביל בו פוסעים לבדם הם.
תודה על דברייך וסליחה על חוסר התגובה שלי בזמן.
חיבוק אוהב ועוטף ריף ובת חן
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|