|
3/8/2002 23:13
|
אורית גודקאר, פסיכולוגית חינוכית מומחית
|
מאת:
|
|
היי ציונה, מסכימה מאד עם מה שאמרה אמא 10
|
כותרת:
|
אח זה לא רק עונש ועוול, אלא מתנה ענקית לכל החיים, אחרי הכל, מי יהיה האדם הכי קרוב לניצן למשך שארית חייה אם לא האחים שלה? ועוד מתנה שהיא רוכשת מזה זה היכולת האנושית לחיות עם האחר, ולא להיות כל הזמן במוקד. יש משהו לא בריא בזוג עינים שמתבוננות בך מקרוב קרוב, וערות לכל מה שחולף בך, אנחנו צריכים גם את הסחת הדעת של ההורים שלנו. ואדם נוסף שצריך ללמוד לחיות עם הצרכים שלו, המגבלות שלו והיכולות שלו זה שיעור נהדר לחיים. במובן זה את מעשירה את ניצן ומחזקת אותה לקראת כל ההתמודדויות שעוד נכונו לה בעולם האמיתי, לא מול אמאבא. ובאשר לייסוורי המצפון שלנו, זה משהו די בלתי נמנע, כהורים, אז קבלי את זה כנתון, שמה שלא תעשי, וכמה שלא תשתדלי, בסוף תהיה אשמה, תרגישי אשמה וגם יגישו לך את החשבון בטיפול בעתיד... (-: הרבה שמחה ונחת מגידול השניים! אורית
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|