פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

5/8/2002 10:10 נעהלי מאת: ציונה - האם את מוכנה למרחק שנוצר בינכן? כותרת: לדעתי זו השאלה הגדולה. ילד נוסף בהחלט מרחיק את ביתך ממך וזה שלב כואב ולא קל. אני אוהבת לחשוב על ילדי ועלי כתא אחד שבמשך שנים הולך ומתפצל לשניים, כשהמרחק הולך וגדל, עד שבסיום התהליך כל אחד מילדי יהיה תא בודד ועצמאי. תהליך ההתרחקות כואב לשני הצדדים אבל הוא הכרחי ובריא, אחרת הילדים לא יוכלו לבנות את עצמם. בכל אחד מאיתנו הרי טמונים כוחות כבירים, שיוצאים אל הפועל רק מכורח. ילדים בודדים, נסיכים ללא אילוצים, גדלים בהגנה ותשומת לב מקסימלית שלא מאפשרת להם למצוא את החוזקים שלהם. כשבני הבכור היה בן ארבע, ולא הצלחתי להרות שוב, הרגשתי ממש איך הינקות נסחבת אחריו כמו זנב מעיק, איך היותו ילד בודד מאפשרת לו לקבל מאיתנו שירותים שהיה בריא יותר שיעשה בעצמו. כשנולדה בתי, הוא אמנם עבר שנה לא קלה, אבל בסיומה מצאנו אותו חזק ובוגר בהרבה. אני חושבת שכשבני הבכור רואה שאינני נוטשת את התינוק למענו, כשהתינוק זקוק לי, ולעומת זאת אינני קמה לכל "ציוץ" של התינוק לאחר ההשכבה, אם אני בדיוק מכינה לו אוכל או באמצע סיפור, הוא מאמין באהבה שלי יותר מאשר אם הייתי מסורה רק לו. מה שאני מתכוונת לאמר - הם בוחנים את איכות ההורות שלנו לא רק ביחס לעצמם אלא גם ביחס לאחים שלהם. "אם אמא לא מסורה לאחי, היא עשויה לאכזב גם אותי". נסי להעביר את מערכת היחסים למישור הוורבאלי: הדריכי את ניצן איך לעזור לעצמה: " הביאי את הדפים והצבעים מהחדר וציירי כאן לידי". או - "קחי את הבובה, אני אקח את התינוק, ונצא שתינו לטיול." עודדי אותה לבלות יותר עם חברות וחברים: אמא היא לא חברה, ואסור שתמלא לדעתי את התפקיד הזה. והכי חשוב שתאמיני בה. היא אדם חזק, שצריך למצוא את הפתרונות שלו בחיים, ואם תשדרי לה שהיא מסוגלת למצוא תעסוקה, עניין וחברים גם אם אינך זמינה לה כמו פעם, גם היא תשתכנע שהיא מסוגלת לזה. תוכן התגובה: תגובות נוספות 3/8/2002  22:18 חלק מזה תלוי בך - אמא 10 3/8/2002  22:41 לא מנסיון - מישהי 3/8/2002  23:02 זה בהחלט רעיון - אמא 10 3/8/2002  23:06 תודה. - ציונה 3/8/2002  23:11 על מה את חשה אשמה? על הפגיעה בגדולה? - גילה 3/8/2002  23:13 היי ציונה, מסכימה מאד עם מה שאמרה אמא 10 - אורית גודקאר, פסיכולוגית חינוכית מומחית 3/8/2002  23:16 הי ציונה, שלחתי לך מייל אתמול, האם קיבלת? ל"ת - כלבובה 3/8/2002  23:21 כלבובה - קיבלתי את המייל ואף השבתי לך ולאורית - שאלה לי אלייך - ציונה 3/8/2002  23:22 קודם כל מזל טוב - שרונה 4/8/2002  08:42 ציונה, לדעתי בגיל הזה (ואולי בכל גיל) לא המלים חשובות, אלא מה את מרגישה בפנים - אמא 10 4/8/2002  10:30 ציונה כמה נקודות - Adi 4/8/2002  12:58 המון תשומת לב לגדולה - סאלוש 4/8/2002  21:59 היי ציונה, שוב, כמו שאמרה אמא 10, זה עניין של להרגיש את זה ופחות לעשות משהו קונקרטי - אורית גודקאר, פסיכולוגית חינוכית מומחית 5/8/2002  00:34 שאלה מאד לא בטוב טעם: האם ייתכן שלדתיים קל יותר לחנך ילדים? - רותי קרני הורוביץ 5/8/2002  01:41 רותי- עוררת שאלה שמעסיקה אותי עד מאד. הרהור לשעת לילה מאוחרת - אביטלל 5/8/2002  01:42 רותי, מחשבותי בהמשך למחשבותייך, ולא רק בתחום החינוך - אמא 10 5/8/2002  01:54 תוספת לדבריה המנוסים של סאלוש - אמא 10 5/8/2002  10:24 אביטל, היו ימים שחשבתי כמוך (זהירות - פלוסופיה לרוב ) - Adi 5/8/2002  12:01 נעהלי, אהבתי את מה שכתבת - אסנת ש. 5/8/2002  16:40 היי אמא 10, תודה על הפרגון! ומה בדיוק את שואלת אותי? אשמח לשתף (ל"ת) - סאלוש 5/8/2002  20:46 רותי יקרה - הלוואי והיית צודקת... לת - הדס 5/8/2002  22:04 אולי זה נשמע קצת קלישאה, אחרות יגיעו לא מציאותי, לדעתי, קודם כל בלי רגשות אשם - יעל של משמש 5/8/2002  22:53 קטונתי - ציונה 6/8/2002  02:14 כשאני קוראת מה כתבו נעהלי ואסנת ש. אני מרגישה מיותרת פה, שוב, ולרותי - אורית גודקאר, פסיכולוגית חינוכית מומחית 6/8/2002  04:15 ציונה, כיף לשמוע שיצא משהו מהדיון הזה! (לת) - אמא 10 8/8/2002  02:53 תודה על המשך השיח וחוטי המחשבה המרתקים - רותי קרני הורוביץ

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש