לא כ'ותיקה' ולא כ'חדשה' אלא כאיריס. היות ואני סובלת מסקלרוזה מתקדמת, ולכן גם לא זוכרת תקופות קדומות, בקושי יכולה לזכור מה אמרתי לפני שני דפים, לא כל שכן לפני שלשה חדשים מה למי ועל מה, אני לא מתרפקת על העבר ולא שוקעת בזכרונות נוסטלגיים.
נכון, שעם הזמן נוצרים גם קשרים אישיים. כמה מהבנות כאן הפכו לחברותי הקרובות בלב ובנפש (למרות שלא הכרתי כאן אף אחת כשנכנסתי לפורום לראשונה), וכך קרה גם לאחרות. אני לא רואה כל פסול בהערות אישיות. הן טבעיות בין אנשים שמכירים ואוהבים, הן הופכות את הבית למקום אנושי וחם. יש בנות שחפצות בקשר מעבר לוירטואלי, יש כאלו שלא, יש כאלו שאוהבות חיבוקים ופוצי מוצי, ויש כאלו שלא, וכבודה של כל אחת במקומו מונח. וזה בדיוק העיניין. לא קל לי עם גסות רוח. לא קשור כלל לותיקות או לחדשות. כן קשור לדרך ארץ ונימוס ו"ואהבת את רעך כמוך". כשאנשים מתחילים לקלל ולהתלהם ולהתנהג באלימות, אני מרגישה מאוימת, ונרתעת.
|
תוכן התגובה:
|