אני קניתי לעמליה נעליים יומיים אחרי שהחלה ללכת (היא מאלה שהתאמנו בסתר ויום אחד היא פשוט החלה לחצות חדרים).
היו לה נעלי טרום הליכה עוד קודם (בגלל החורף), אבל היא שנאה אותם והעיפה אותם מהעגלה בכל הזדמנות (מאוד מייגע).
עם פריצת ההליכה רכשנו לה נעלי אלפנטן קלילות, ונרשמה הצלחה גדולה, שלא לומר סיפור אהבה. מאז, הדרך היחידה לשכנע אותה לשבת בזמן שאני מלבישה אותה, זה לשאול אותה אם היא רוצה לנעול נעליים. עם הישמע מילת הקסם היא נוחתת על הטוסיק בחדווה. ברכות
|
תוכן התגובה:
|