אני שואלת את עצמי: בהתחשב בכך שהוכח מעבר לכל צל של ספק שתינוקות חווים כאב ( מה שפעם חשבו כשטויות) איך אני הייתי מרגישה לו היה לי פין והיו חותכים ופורעים לי אותו (הרי לא סתם חותכים) בלי הרדמה, אלא רק עם אקמולי או עם רסקיו רמדי. דמיינו שמחר - לא, היום - באים לחתוך לך את הדגדגן.....סליחה אל הבוטות, אבל זה בדיוק כך. עשיתי ברית לשני בניי, לראשות בלי לחשוב הרבה, השני עם המון כאב לב, ואם הבא בתור גם יהיה בן אני לא אוכל להסכים לעשות לו את זה. אולי כדאי, למען השוויון, שנעשה בריתה גם לבנות? איך זה יתקבל? ומה ההבדל? שאחד הוא מסורת עתיקה אצלנו?
|
תוכן התגובה:
|