|
26/4/2003 09:02
|
דיאנה
|
מאת:
|
|
תודה לכם - נראה לי שעבר טוב
|
כותרת:
|
היא ישבה לידי, העלתי את המצגת על המחשב שתהיה ברקע ושוחחנו. הסברתי את מה שנראה לי חשוב לקראת הלידה והימים הראשונים של ההנקה, בתקווה שהיא תקבל את המידע על ההמשך לאחר הלידה. הצעתי כמובן גם להגיע לאחר הלידה - בית החולים בו היא מתכוונת ללדת נמצא במרחק נסיעה קצרצרה ממני. אני מקווה שהיא תקרא לי. כמובן שחלק מהדברים קצת שונים כאן. למשל, הגעתי לחלק שבו הסברתי למה כל כך חשוב להיות עם התינוק בזמן האישפוז בבית החולים, וכשסיימתי להסביר היא אמרה לי שבבית החולים כאן אין בכלל תינוקיה, כל התינוקות נמצאים בחדר (הפרטי כמובן) כל הזמן עם האמא... יש אפשרות לבקש מהאחיות לקחת את התינוק לזמן מוגבל, כדי לנוח או להתקלח, ואחר כך מקבלים את התינוק בחזרה. בנוסף יש יועצת הנקה בבית החולים שמסייעת לאמהות. לא שהכל מושלם כאן בנושא הלידה - הרופא הוא זה שמיילד בדרך כלל, ובהתאם שעורי ההתערבויות פה גבוהים מאד. הקטע המשעשע היה דווקא אחר כך. השתמשתי בבובות של שון כדי להדגים את תנוחות ההנקה, ולאחר מכן השארתי אותן על שולחן העבודה של בעלי שנמצא ליד שלי. כשבר הגיע הביתה, הוא הסתכל על הבובות על השולחן של אבא שלו, ושאל אותי, קצת מבולבל: "מה זה? של אבא?!"
ושכחתי קודם: תודה לטובה ולעדי על הבאת הקטע. ולאסנת על הציטוט היפה. (בזכותכן אני מסתדרת בלי העיתונים של שבת...)
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|