בד"כ אני לא משתתפת בדיונים שכאלה - ויש כאלה לא מעט, אבל הפעם אני אחרוג לי. כשאני הייתי חדשה וירוקה כאן בפורום (וזה לא היה מזמן), גם אני - כמוך לא הבנתי מה הן רוצות מהחיים של כל המסכנות שפותחות פה הודעות. איזו קטנוניות, איזה פורום קשוח ולמה להתעסק עם כל השטויות האלה במקום פשוט לענות וזהו. מה הקטע שלהן???... אבל אז... ביליתי כאן יותר, ויותר, והשתתפתי בדיונים, שאחרי יום כבר לא היה להם זכר - אלא אם נברתי ונברתי במעמקי הדפים שעוברים לי במחשב לאט מדי, ועד שהייתי מצליחה למצוא את הדיון - שי היתה מתעוררת וקוראת לי להתייצב. אז קצת הבנתי. אח"כ נולדו כאן כל מיני דיונים מה זה שווים... חבל"ז, והתגובות - מעניינות, מסעירות, דורשות מחשבה... ואופס, הנה גם הדיון הזה נאבד לו אי שם, ואני יודעת שכל מיני כאלה שיכולות להוסיף המון - פשוט לא יספיקו לקרוא אותו. אז הבנתי עוד קצת. אבל אני חושבת שההבנה האמיתית הגיעה אחרי דיונים שאני - אגואיסטית שכמותי - או פתחתי או עניתי תשובה שבאה לי ממקום מה זה חשוב בלב, ונורא רציתי שיקראו ויגיבו, וממש עוד לא הייתי מוכנה נפשית שהשעות (כן, שעות) יעברו, ואפילו לי יהיה קצת קשה לחזור להודעה... כי היא אי שם מאחור. אז בתור איטית, אני יכולה (אני חושבת) אפילו להבטיח לך, שאם תישארי כאן מספיק זמן, גם את תתחילי לבקש מאנשים לא לפתוח הודעה על כל פיפס שאפשר לחפש אותו. או כמוני - שהרבה פעמים הולכת לאיבוד מיותר מידי מידע - מה שקורה במנוע החיפוש, אני "נדחפת" להודעה לא טעונה, שמה OT עם קיקושים - כדי שישימו לב, ושם נותנת לי דרור לשאול את השאלות הכי קטנות שדחופות לי, ויודעת שמישהי בטח תראה ותענה. ככה אף אחד לא סובל, שום הודעה לא נדחקת, וכולם מבסוטים (אני חושבת). שימי לב שדווקא ה"ותיקות" נשות ה"קליקה" וה"סנוביות" למיניהן, כמעט ולא פותחות הודעה לעצמן. אני זוכרת שפעם קראתי איזה OT של שרי, שאמרתי לעצמי - ראבק - זה נושא גדול וחשוב - תפתחי הודעה! - אבל היא לא, וכמוה רוב אלה שלמרב האירוניה הן אלה שעונות הכי הרבה לכל השאר. ראית לאחרונה הודעה של איריס גוב? אסנת ש.? ענת ב? דיאנה? ענבל? לירון? זהר? תמי? נירה? (דוגמאות, יש עוד הרבה ברשימה).... או של פולינה בכבודה ובעצמה? - לא.
בקיצור (או שלא), אני ממש מבינה מאיפה את באה, אבל בתור אחת שלא הבינה את הפורום עד שלא חייתה בו מספיק, והרגישה פחות או יותר מה שאת מרגישה, אני אומרת לך - חכי. בשום אופן אל תקחי את זה אישית. נסי להנות מהמקום המופלא הזה - יחד עם חוקיו ה"נוקשים", ותראי איך הכל הופך להגיוני וטבעי עד כדי כך שתכתבי תגובה למישהי חדשה שתשאל למה כ"כ אכזריים כאן. ואם כבר הגענו עד פה, אוסיף בשמי קוצי מוצי לפולינה, שבאמת חוטפת כל כך הרבה על הראש, על משהו שעושה בתכל'ס לכל הפורום הזה, על אופיו המרגש, את העבודה השחורה. בלעדי הניקיון והסדר זה פשוט לא היה אותו דבר... יישר כוח, ואני מוכנה בשמחה להתנדב כרס"רית מתלמדת. באמת מעריכה. ליאתיתי.
|
תוכן התגובה:
|