|
29/4/2003 16:41
|
בירה
|
מאת:
|
|
כנראה שאני ילדתי במאיר שבמימד אחר
|
כותרת:
|
כי קשה לי להצטרף למילים החמות שנאמרו כאן. אני לא אפרט את כל סיפור הלידה רק אציין כמה דברים: הצוות בחדר הלידה (וחוויתי מספר משמרות) לא היה לבבי בכלל, היתה הרגשה שנטשו אותי מה שהביא בסופו של דבר לוואקום (לידה ראשונה עם אפידורל - שלב מאוד ארוך של לחיצות שלא הובילו לשום מקום).
גם אנחנו התכוונו ללידה טבעית (בסופו של דבר לא יצא) והצוות הרפואי ממש לא תמך ברצון שלנו כל רופא שבדק אותי (והיו כמה) רצה לזרז ולזרז. שמעתי גם מיילדת קוראת למרדים של האפידורל לחדר לידה מסוים בשביל "עוד אחת שחשבה שתוכל ללדת בחדר הטבע והבינה שלא" (בטון סופר מזלזל)
המחלקה היתה מפוצצת ברמות הסטריות - נשים אחרי לידה שכבו במזדרון מה שהוביל אותי לחתום על שחרור מוקדם ולטוס יום קודם חזרה הביתה.
הדובדבן שבקצפת היה מפגש מזעזע עם יועצת הנקה שלצערי אני לא זוכרת את שמה (כנראה הדחקתי מהטראומה) שהכניסה לי לראש ש"הילדה לא אוכלת" ועשתה כל מה שיועצות הנקה עושות בסיוטים הכי גדולים כמו להצמיד את התינוקת המסכנה בכוח לציצ בצורה סיבובית?!
בקיצור - כנראה קצת נסחפתי אבל החויה במאיר בכלל לא היתה חביבה ואני עדיין חושבת שהכל תלוי בצוות הלידה שעליו נופלים וכנראה שבלידה הבאה אני שוב אלד במאיר (מן מזוכיזם שכזה) בגלל שיקולי קרבה גיאוגרפית.
בהצלחה בכל אופן
דרך אגב - ילדתי בינואר
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
