הי אלה,
לגבי המטפלת- כעיקרון מקובל לסגור דברים כאלה מראש, אבל קורה שלא חושבים על זה. אני חושבת שפשוט כדאי לך לדבר על זה עם המטפלת. לומר לה שמאוד קשה לך בסיום יום עבודה לסדר מהפכה שלמה, ושיש אלטרנטיבה- לסדר צעצועים כשגומרים לשחק איתם, לטאטא את הבית כל כמה שעות וכו'. כאשר מדובר בלכלוך שהם שניהם יוצרים היית מצפה שהיא תטפל בו ברגעים פנויים. את יכולה להדגים לה, ולספר לה שבשבת, למשל, את דואגת לכך כשהוא ישן צהריים ואח"כ אחרי שהוא ער כמה שעות.
אני לא זוכרת בן כמה הבן שלך, אבל אם הוא בגיל שמבינים בו, זו יכולה להיות פעילות מצויינת לשניהם, שיש בה גם אלמנט חינוכי: מסדרים ביחד צעצועים שסיימו איתם.
לגבי הסבתא והסבא- מהם אפשר רק לבקש. אפשר להתחיל לסדר כשהם עוד נמצאים וכך הם פשוט יראו כמה זה קשה לך, אפשר לעשות שיחה דומה לזו של המטפלת, רק ביתר עדינות והכרת תודה (שכן הם מתנדבים!), ואפשר לשים דגש רק על אחד או שניים מהדברים, אלה החשובים לך ביותר, בתור התחלה לפחות.
לגבי האמבטיה- אני פשוט מכוונת. חמתי (המקסימה) אמרה לי פעם שמיה מאוד בוכה בתחילת האמבטיה. חייכתי, וחשבתי ביחד איתה מה יכול להפריע לה "חיממת את החדר הרבה לפני שנכנסתן?" (מיה אוהבת שחם) "הכנסת אותה לאמבט כשהמים עוד זרמו?" (אז היא פחדה מזה), "נתת לה להתיישב בזמן שלה?" (זה לוקח לה זמן), "אולי כדאי לחמם קצת פחות את המים?" (קשה לה עם מים חמים) וכו'. אחרי הכל, גם הסבתא רוצה שיהיה כייף ביחד...
ואם לא, אז כמובן שזה מאוד בסדר בעיני לבקש פעילות כזו או אחרת לשמור לאמא....
בהצלחה,
תעדכני,
תמי.
|
תוכן התגובה:
|
