בקיסרי העובר , בפרט אם לא עבר צירי לידה , לא הכין עצמו לחיים מחוץ לרחם. אנחנו רגילים לחשוב על זה במובן הרוחני, למעשה זה בא לידי ביטוי במובן הפיזי! ההורמונים המופרשים בעקבות הסטרס של הלידה,(בין השאר קורטיזול ואדרנלין) מכינים את הריאות להתחלת הנשימה. בנוסף , העובר בלידה עובר סחיטה של בית החזה שגם לה יש תפקיד בהכנה לנשימה ריאתית.לכן נפח הדם שיקבל היילוד מהשליה- דרך חבל הטבור, אחרי קיסרי, חשוב לו במיוחד , כדי לעזור לראותיו להפתח. כמו כן הוא זקוק לחמצן שמגיע עם הדם השליתי, שוב כי הוא נולד עם תנאים פחות טובים להתחלת הנשימה. ולסיום , כמו אחותו שנולדה בלידה נורמלית, גם הוא זקוק לכל הברזל שיכול לקבל. ההמלצה של ארגון הבריאות הבין לאומי לגבי ניתוח קיסרי היא : להחזיק את התינוק 20 ס"מ מתחת לגובה האם ולחכות דקה. כמות הדם תעבור מהר יותר ליילוד . ישנם רופאים שישתפו פעולה עם בקשה כזו. באופן אישי ידוע לי שבבי"ח כרמל מניחים את היילוד על רגלי אמו ומחכים כדקה לפני שמנתקים. לרוב מנתקים מהר מאד. יולדת אחת בליס, בקשה לפני ניתוח אלקטיבי (ידוע מראש) ונענתה! כשהאמא מורדמת בהרדמה כללית לא אפשרי בשל מעבר תרופת ההרדמה לעובר-יילוד.
|
תוכן התגובה:
|