אני חושבת שמה שהכי אומר שזה צירים זה שזה משהו שבא והולך. ז"א שכשאין ציר, אין כלום. יש כאלה שכואב להן בגב, אבל גם - זה כאב (או לחץ, או הרגשה) ואז זה נעלם לגמרי, ואז שוב. יש כאלה שבבטן, יש כאלה שכואב להן בכלל ברגליים. אבל הכלל תופס לכולן. אצלי הצירים המדומים היו פשוט התקשות של הבטן. זה הגיע באיזשהו שלב להתקשויות ממש ממש חזקות. הבטן נעשית כמו אבן, ואת מרגישה איך הכל מכווץ חזק חזק. לי הם בכלל לא כאבו. לקראת הסוף הם היו ממש חזקים שהייתי צריכה לעצור פעילות ולנשום, אבל לא מכאב בכלל אלא מהכיווץ. מקווה שמצליחה להסביר. אני הייתי הרבה שעות בצירים, ומאושפזת גם (בלי קשר). אני זוכרת את האחות שהסתכלה עלי ואמרה - את עוד מחייכת? כשזה יהיה אמיתי את כבר לא תצחקי מכלום. אני כותבת את זה כי זה לא מדוייק בכלל, דווקא כן המשכנו לצחוק בין הצירים, אבל כן להגיד שאת תדעי. זה לא משהו שאפשר לפספס אותו. וכל עוד את לא יודעת, אז זה לא משהו שצריך לעשות איתו משהו (אלא אם יש דימום או ירידת מים או כל אלה שמפורטים בקישור). ואם לא צריך לעשות איתו משהו - אז רק להנות מהרגע. שיהיה בהצלחה גדולה! ליאתיתי.
|
תוכן התגובה:
|