קודם כל נסי לא להלחץ. אני יודעת שקל להגיד, אבל זה באמת העיקר. אני משערת שבגלל הלחץ גם לא יצא חלב בשאיבה. כשיש לחץ יש עיכוב בשחרור החלב, בעיקר למשאבה, ולא יוצא יותר מטיפות בודדות. נסי לגרות את הפטמות בין האצבעות ע"י גלגול ומשיכה, עיצמי עיניים, חישבי על נהרות חלב זורמים, קצתדמיון מודרך וכו' - ורק אחרי שתיים שלוש דקות תתחילי לשאוב. לגבי בלבול פטמות - לצערי יכול להיות אחרי בקבוק אחד. בדיוק בגלל זה אני משתדלת להמנע מבקבוקים בשבועות הראשונים. ובעיקר אם היו קשיים בתפיסה, שאני מבינה שהיו לכם. הרבי במגע עור לעור - את בלי חולצה, הוא רק עם חיתול. אם הוא מתעצבן, הרימי, הרגיעי, אפילו תני מעט חלב בכפית או בבקבוק (אוונט, בצורה שהסברתי בעבר), כדי שלא יהיה מאד רעב. ותני לו שוב הזדמנות להיות קרוב לשד כשנעים לו שם. נסי לעשות איתו ביחד אמבטיה - לא כשהוא צורח כמובן. המשיכי להציע, נסי לעשות זאת כמו שארני הסבירה, והכי חשוב - נסי לא להלחץ. ראיתי שקשה לך גם עם ביתך הקטנה, וזה באמת מאד קשה, היא הרי תינוקת בעצמה. זיכרי בכמה סבלנות חיכית ללידה. אז גם עכשיו - עוד קצת סבלנות. זיכרי שעוד שבועיים, עוד חודש, הכל יהיה כבר הרבה יותר קל. קחי נשימה ארוכה. עוד מעט תתחילי להנות, אבל עכשיו זה באמת הכל נורא מלחיץ. ועוד דבר - שאלת על פטמת פלייטקס מתישהו. היא לא מוצלחת למניעת בלבול פטמות. אסביר בהזדמנות למה. השתדלי לעבוד עם האוונט כמו שהסברתי בעבר - גרוי עדין של השפתיים עד פתיחת פה גדול, ואז לתת עמוק ככל האפשר, כשהשפתיים שלו כמה שיותר על החלק הרחב. לא לדחוף לפה חצי סגור. אבל כל זה כמובן רק אם אין ברירה ואת חייבת בקבוק. בהצלחה! אנסה להציץ שוב בהמשך.
|
תוכן התגובה:
|