אמא שלי, גננת במקצועה, מנהלת מעון ויצ"ו בתל אביב. מהחשפותי למקום, ולמרות הערכתי לאמא שלי כאשיות חינוכית ואנושית מדהימה (אגב, כרגעהיא מושבתת מעבודה עקב תאונת דרכים קשה, אבל זה פרט שולי שאינו נוגע לעצם התגובה) החלטתי שכאשר יהיו לי ילדים משל עצמי- לעולם לא אכניס אותם למעון. לא אלאה אתכם בסיפורי גנים פרטיים, יש לי מאלו למכביר- גם מנסיון אישי של שתי בנותיי וגם מסיפורים רבים של חברות. מה שרלוונטי לעניין הוא שלאחר שבדקתי והתנסתי במסגרות שונות- משפחתונים, מטפלת, וגנים פרטיים אני רוצה להגיש שבסיכומו של דבר, ותוך לקיחת המגרעות בחשבון מעון עדיף בעיניי על מסגרת פרטית. ראשית, זהו גוף מסודר שבראשותו עומדת מנהלת בעלת הכשרה רלוונטית ומעליה מערכת מעורבת של פיקוח והנהלה ראשית. לעולם לא יחסר במעון אוכל וכח אדם על פי התקן הקבוע במשרד העבודה והרווחה. ממה שאני ראיתי- מרחב המחייה של הילד (מישהיא חשבה על זה פעם???) נהרבה יותר גדול ומרווח מאשר בגנים פרטיים. עניין הבטיחות נלקח ברצינות רבה ולעניין זה אוסיף שאמא שלי פסלה במחי יד גן פרטי ונחמד ברעננה רקבגלל שלא היה בטיחותי- בפרטים קטנים שלא שמתי לב אליהם כי הייתי שיכורה מנחמדותה של הגננת, מהאוירה ה"זורמת" וממעורבותם (הרבה מידי לעיתים) של ההורים. ומעבר לכך,ישנו העניין הכלכלי שגם הוא עול מכביד. אז כמובן שיש נהלים וכללים ויש יוצאים מהכלל וזה תלוי בילד הפרטי ובמנהלת, ובמטפלת הספציפית וראיתי מקרים כאלו ואחרים. אני אשמח לענות ולהרחיב.
ממליצה לכם לשאול גם את דרורית אמיתי דרור שהיתה מפקחת בויצ"ו.
|
תוכן התגובה:
|
