אז זהו רישמית הפורום נכנס גם לחיים האישים שלי שלקחתי את כל מה שקראתי בדיון הקודם עם דלית והלכתי לי להתיעצות עם בעלי המאוד נאור והאפירוקס (אני יותר שמרנית ממנו) ומה יצא... ויכוח באמצע נסיעה על לידה וברית מילה ! (ואני חשבתי שאני מכירה אותו אחרי 10 שנים...) אז לגבי לידה הוא החליט שללדת בישראל יהיה יותר טוב, הוא לא מבין את כל מה שקראתי בפורום על חשיבות הביות תנאי הלידה שנתנו לי וכל ההחלטות שהיו בידיים שלי להחליט דברים (תראו איך הם רואים את זה). לגבי הברית מילה ניהלנו כזה ויכוח שעוד לא נגמר (עוד אין הריון/בן..) אמרתי שאני בהריון הבא אם יש בן לא מוכנה לעשות מה שעשיתי לארז - מוהל רגיל - והולכת למוהל כירוג או אפילו עושה את זה פה באילרנד בבית חולים (אני רוצה עוד לידה פה.. וגם על זה אנחנו מתווכחים). האפיקורס המושלם שאוכל חלב ובשר ולא מאמין בזה שלמעלה אומר לי "מה פתאום" רק רב ! בהההה הייתי בהלם, לא עזרו כל השיכנועים שארז נורא סבל, וזה כאב, איום שאני לא יעשה בכלל ברית אם ימשיך ככה, בקיצור זהו הפורום הפך לחלק מחיי... אז דלית כמו שאת רואה את לא היחידה שמרגישה אבודה, פתאום גם אני, פתאום אני רואה בעל שתקוע עם מסורת מטומטמת ואולי זה מה שגרם לי מרב לחץ, טיסה לארץ ולעשות הכל מהר, לקחת רב. לא ראיתי מה עומד מולי למרות כל הפחדים... סיום הויכוח היה א. אני לא עושה לך עוד ילד (למרות שזה באמת לא תלוי בו ותמיד אפשר לתחמן.. במקרה שלי זה קצת יותר קשה כי אני עוברת טיפול) ב. אני עושה לך ילדה ! אז עד שלא אגיע שוב לגשר אין לי על מה להתווכח איתו, אבל אני כנראה ימשיך בשיכנועים למה כן (כדי לא להגיע לגשר וישאר לי רק לקפוץ ממנו במקום לעבור אותו)
ודלית - ליבי ליבי איתך !!! ובאמת חוץ מהברית עצמה שכואבת.. השאר כבר באמת נסבל ועובר מהר...
|
תוכן התגובה:
|