גם אני מהמגוננות, וכוווולם אבל כוווווולם על הז/ שלי כשזה נוגע למה שאני חושבת שהוא הכי טוב לשי. דווקא חברה טובה אמורה להבין את זה, בתנאי שבאמת מסבירים לה (כי אם היא לא היתה שם, היא בטח רואה את זה כעלבון אישי, ולא מבינה מה קורה שאת לא סומכת עליה). אז כמו שאורית, תמי, וכולן אמרו - שדברי איתה על זה. תגידי שאת אמא "לחוצה, יחסית, אבל שאין לך מה לעשות נגד זה חוץ מלהקשיב לעצמך, אחרת את במתח נוראי, ואז בת שחר קולטת אותו.. ובלאגנים. דברי איתה. את יכולה אפילו להקצין טיפה את חוסר שביעות הרצון שלך מזה שאת לא הכי קולית שבעולם. אבל השורה התחתונה צריכה להיות שאת החלטת להקשיב לעצמך ולכבד את תחושותייך. את אמא שלה, והתפקיד שלך זה ללכת אחרי ההרגשות האלה כדי לעשות לה הכי טוב שאפשר. את יכולה להגיד שאת עובדת על עצמך, ומשערת שזה ישתפר עם הזמן אבל מבקשת לא להלחיץ, ובטח ובטח לא לקחת את זה אישית - כי זה לא!
ועם כל הנ"ל, אם את חושדת בעצמך שאת באמת לחוצה מדי, הנה לינק לאותו נושא: http://www.leida.co.il/reply.asp?rep=115725
מקווה שתחזור השלווה במהירות.. ליאתיתי.
|
תוכן התגובה:
|