|
15/8/2003 19:28
|
שירין
|
מאת:
|
|
כמה חיכיתי לדיון על שמות, ולנועה -
|
כותרת:
|
אני כל-כך מזדהה עם הדברים שנאמרים כאן. גם לי יש הרבה התלבטויות בקשר לשם, ובניגוד לסאלוש, השם כן נראה לי חשוב - גם המשמעות, גם הצליל, אבל בעיקר הסיפור שעומד מאחורי השם. יום אחד כשהילדה שלנו (שעדיין לא נולדה) תשאל אותנו למה קראנו לה דווקא בשם זה ולא אחר, ארצה להיות מסוגלת לתת לה תשובה טובה, ולא סתם משהו כמו "הצליל מצא חן בעינינו". לכל זה נוספת גם התלבטות לגבי האם כן או לא לקרוא על-שם מישהו שנפטר. במקרה שלי זו סבתא מאוד אהובה שנפטרה לפני כחודש, והעיתוי לא נראה לי מקרי, כל-כך סמוך ללידה (כבר הזכרתי את זה באחד הדיונים הקודמים על שמות והתייעצתי איזו וריאציה ניתן לעשות על השם). נועה - לסבתא שלי קראו אווה, וחשבתי על זה, עוד לפני ההריון, שאם יהיה לי בן אולי אקרא לו אביתר. השם באמת מקסים בעיני, אבל אני יכולה להבין למה קשה לך איתו - במידה רבה זה שם של "איש", של בן-אדם בוגר ופחות של ילד. אבל את זה ניתן לפתור בקלות בעזרת שם חיבה (כמו שכבר הציעו לך כאן) עד שהוא יגדל ויתאים בדיוק למידותיו של השם... אני עדיין מחכה לתחושת ה"התגלות" הזו, כמו שנירה סיפרה על מיכאל - שברגע שהילדה תיוולד אדע בדיוק מהו השם המתאים לה. אולי כדי להגיע לזה צריך לשחרר קצת את קול ההיגיון ולתת לאינטואיציה ולרגש יותר מרחב? ואולי זו עצה טובה באופן כללי לאימהות? שירין
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|