הי, כפי שאת רואה, קבלת עמדות משני הקצוות- וזו המציאות. ישנם הורים שחושבים כך, וישנם הורים שחובים אחרת.
זהו דבר שאת צריכה לקחת בחשבון- כאשר את רוצה לפתוח משפחתון.
דרך אגב, בכל המשפחתונים הציבוריים- ישנו היתר עקרוני, לכל מטפלת, לשלב את הילד שלה האישי במשפחתון- כילד חמישי(היא מרוויחה פחות...). התקן הישראלי- 1:5. התקן האמריקני 1:3
לשם הבהרה, כי אולי אינך יודעת עלי דבר- אני עו"ס, רכזת משפחתונים ציבוריים לשעבר, ויזמית של עמותה העוסקת במשפחתונים הפרטיים.
הסכוי שיהיה לך יותר קל בהפעלת המשפחתון- נובע מכך שאת הולכת להיות אמא לילד שני. זהר כתבה על המשפחתון בו נמצא בנה. בעלת המשפחתון הייתה אם אחרת- כאשר גדלה את בנה הבכור. ונכון- היחס המועדף כלפי בתה מתבטא בדרך הבאה - היא מרשה לעצמה להגיב לביתה אחרת, במובן החינוכי- מאשר לשאר הילדים. בתה היא ילדתה השניה.
לגבי פניה לרשויות- לא בכל מקום ישנם משפחתונים ציבוריים. כדי לפתוח משפחתון ציבורי צריך לעבור תהליך של מיון, הערכה (שבוודאי תעברי), ואז לצאת לקורס. תצטרכי לקחת עד 5 חברה, כולל בתך- כאשר גילה המינימאלי חייב להיות חצי שנה.
יקבעו לך איזה ילדים תקבלי, וכמה כסף תקבלי מארבעת ההורים(בפיקוח משרד העבודה והרווחה. המחירים נקבעים על ידי משרד זה ומשרד האוצר).
אם יש לך עוד שאלות, ואת עדיין רצינית לגבי המחשבה, אני מציעה לך לכתוב לי במייל.
אולי תכנסי קודם לאתר שלנו- של העמותה: www.mida.co.il/dassi/
בסוף המאמר מופיע המייל שלי ומספר הטלפון. אם את גרה באיזור המרכז, תוכלי גם להפגש איתי- אם תרצי.
אבל ההצעה העיקרית שלי- אולי תחכי עם המחשבות עד ללידה, עד תום החודש השלישי- תכירי את הנולדת, תראי מה קורה בינכן- ואז תחליטי?
בכל אופן, כמו שאיריס כתבה- זה לא סתם עיסוק של לטפל בשלושה קטנים.... זה הרבה מעבר לכך....
דסי
"הבדל פעוט- משפחתונים פרטיים איכותיים" (ע"ר)
|
תוכן התגובה:
|