קיבלתי מחברה טובה במתנה טיפול ג'הרה. בהתחלה היו לי כל מיני ספקות בעניין. אני טיפוס שצריך מצב רוח מאוד מיוחד כדי שיוכל להתרגל לרעיון של עיסוי/שיאצו או כל משהו אחר שכותרתו פינוק והוא כרוך במגע של מישהו אחר. אחר כך החלטתי שאני סתם פראיירית ואני צריכה להיות מאוד מבסוטית. בקיצור, תאמתי עם המטפלת והלכתי (לא לפני שארגנתי יום עמוס סידורים, שהטיפול רק בקושי הצליח להדחס בתוכו...). איכשהו יצא שבאותו בוקר היתי עצבנית למדי, וכבר כמה דקות אחרי שנכנסתי לאוטו הצלחתי להכנס במישהי מאחור (לא קרה כלום לאף אחד, זה היה מאוד מאוד מאוד לאט, בפקק קטן, אבל נבהלתי נורא). בקיצור, היה מה "לנקות" בטיפול באותו יום... הגעתי לבריכה. מקום קטן ונחמד בהוד השרון. המבנה מוקף צמחיה, ובכניסה מחצלות ומזרוני רביצה. בריכה משושה, לא גדולה (אני חושבת שבערך 4X4), מקורה בכיסוי שמאפשר לשמש להטיל כתמים עגולים למים. המים כחולים, נקיים ומזמינים. יש מקלחת ואזור הלבשה קטן. הכל נקי, מסודר ואסטתי. מוזיקה חרישית ברקע. כבר נראה לי יופי. אחרי שיחה קצרה עם טובה (המטפלת), החלפתי לבגד ים, התקלחתי, והופ - למים! איזה מים!!!! מרעננים אבל לא קרים - כמעט בטמפרטורת הגוף. ההוראות שקיבלתי הן לא לעשות כלום. שניות אחר כך מצאתי את עצמי צפה בזרועותיה של טובה, נושמת. זהו. שום מאמץ אחר. כל השרירים שלי בחופש. האזניים במים, העיניים עצומות, הגוף במנוחה הכי מוחלטת שיש. טובה מציפה אותי ברחבי הבריכה, תוך כדי מתיחה ולחיצה עדינים מאוד (משהו כמו שיאצו) בגב, ברגליים, בראש. מדי פעם משתמשת במצוף כלשהו לרגליים או לראש. האזניים שלי במים, כך שאני שומעת רק פכפוכך קל של הגלים שהגוף שלי מייצר. מדי פעם, כשאנחנו חולפות מול הפתחים השקופים בקירוי, אני מרגישה קרן שמש עוברת לי על הפנים. אני מדמיינת את הפיצקון שבבטן, וחושבת שזה מאוד קרוב למה שהוא מרגיש. הגוף שלי מרגיש רפוי ונינוח, כבד מאוד, אבל גם קל מאוד בו זמנית. תחילה אני עוד מנסה, אוטומטית, להתמצא במרחב ולעקוב אחרי המיקום שלנו בבריכה. מהר מאוד אני מוותרת גם על זה. מסתפקת בלנשום. להיות. בתום הטיפול טובה העמידה אותי עם הגב לדופן הבריכה, ואני התחלתי להחזיר שליטה לגופי. זה לקח כמה דקות טובות. השרירים שלי התמכרו לבטלה הזאת, וניאותו רק לאט לאט ובחוסר רצון מופגן לשוב למשימת נשיאת הגוף. למרות שעדיין היתי במים, הרגשתי שאני פתאום מאוד כבדה. לקח לי עוד דקות ארוכות למצוא את הכח לצאת מהמים.
מה אגיד לכן - צ'ופר אמיתי. לא בטוחה שהיתי מפרגנת כזה לעצמי כי זה לא זול בכלל, אבל ללא ספק חברתי קלעה "בול" למה שהיתי צריכה בשלהי חודש תשיעי, באוגוסט. ממש מומלץ.
עדה
|
תוכן התגובה:
|