הי, כן, רציתי להגיב גם למשפט חשוב זה.
את יודעת בהגיון שאת אינך אמך. את יודעת בהגיון- שהקשר שיצרת עם בתך אינו דומה לקשר בינך לבין אמך.
למרות זאת, עצם המחשבה על ההפרדות, בעצם תהליך הגמילה- מעורר בך רגשות שסלמה פרייברג קראה להם במאמרה : "רוחות הרפאים מחדר הילדים".
כבר כתבתי על המאמר הזה.
תפקיד ההורות מעורר, מעלה לנו כל מיני סיטואציות, אינטראקציות, מערך רגשי- מחיי ילדותנו, מיחסי ההורים אלינו ותגובתנו הרגשית אל הסיטואציות האלה. החכמה היא לעשות הבדלה/הפרדה- בין מה שאני חוויתי כילדה, לבין מה שילדתי חווה כילדה. רוב האנשים, הורים- מסוגלים לעשות הפרדה זו.
אצל רוב ההורים/אנשים מבוגרים- הזכרונות הם נקודתיים. במאמר סלמה מתארת ילדות של שלוש אמהות צעירות, ילדות מאד קשה, וכיצד היא משפיעה על תפקודן ההורי. כיצד הן כמעט מעתיקות את התנהגות הוריהן- ליחסן לתינוקות שלהן. המאמר מתיחס במבוא להורים כמוני וכמוך, שיש להם "שריטות " קלות. רובם פותרים את הנושא בקלות. חלקם לוקחים יעוץ קצר טווח. המקרים הקשים מתוארים במאמר.
מאמר מאלף, אולי אכניס אותו לאתר של העמותה הנמצא בשלבי הקמה.... דסי
הבדל פעוט(ע"ר) www.mida.co.il/dassi/
|
תוכן התגובה:
|