|
16/12/2003 19:23
|
הללי
|
מאת:
|
|
וואו, כמה התפתח הדיון...אז קודם כל- תודה רבה לכולכן על האינפורמציה
|
כותרת:
|
וחוץ מזה: 1. ברגע שגילינו את זה נסענו לבית חולים. לא היתה שאלה בכלל. 2. עשו לה שלושה צילומי רנטגן 3. בדק אותה אורטופד שלא הסביר כלום ולא אמר כלום רק- 'הכל בסדר, תלכו הביתה'. הוא לא אמר מה לעשות הלאה, האם לחכות ושזה יעבור לבד, הוא אפילו לא הזכיר את האפשרות של פריקת מרפק. 4. בגלל שראה אותה אורטופד ואמר שהכל בסדר, אני כבר התחלתי ממש לדאוג כשבבוקר היא התעוררה באותו מצב. עברו לי בראש תסריטים מאוד מאוד מפחידים. 5. הרופא שלה (שאני חייבת לעבור ממנו) עונה לטלפונים רק משעה שלוש אחה"צ. אם הייתי מחכה עד אז נשמתי היתה פורחת. 6. עשיתי את הפעולה הזאת באמת מתוך חוסר ידיעה שזה עלול להזיק. לא ידעתי. לא חשבתי לרגע שזה עלול להיות מסוכן. 7. זה עבד והיא חזרה לתפקוד רגיל לחלוטין. 8. אין מאושרת ממני ורק בגלל העובדה הפשוטה שהילדה מזיזה את שתי הידיים. 9. כמובן שאלך איתה לבדוק את היד אצל מישהו שיודע מה הוא אומר... 10. ככל שאני חושבת על זה יותר ככה אני כועסת יותר על האורטופד במיון. ותודה על המידע, כי אחרת הייתי משאירה את זה ככה.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|