קודם כל לגבי השחיה - אני ממליצה בחום. אנחנו שם מגיל ארבעה חודשים ומאוד נהנים וסתיו בריאה יותר מרוב התינוקות שאני מכירה.
ולגבי הניתוח - היי אנט!
גם אני רציתי לעשות את הניתוח. וחסכתי כסף כמה שנים לזה - שיהיה לי ולאמא שלי לעשות שתינו. (שורה תחתונה: לא עשיתי וגם לא אעשה). הלכתי לפרופ' לזר שיושב במרכז ליד הקניון ברמת אביב. אם אני לא טועה, שמו "עיניים" - אבל באמת זה היה מזמן ואני לא בטוחה. הוא (ממושקף אגב) עשה בדיקה וקבע שאני יכולה לעשות את זה. שאלתי אותו מה הסיכונים, והוא אמר שמקסימום עוד ישאר לי מספר קטן. ושאלתי אותו אם לא יכול לקרות משהו ממש רע, והוא אמר שלא. טוב, קבעתי תור לניתוח. ובמשפחה שלי היו מודאגים (הרבה רופאים, שמאוד לא מאמינים בפגיעה באיבר בריא). והם דיברו עם אנשים וגילו שמישהו שאנחנו מכירים, בן של חבר של המשפחה שלנו, עשה את זה ונשאר נכה. לא יכול לקרוא, לעבוד על המחשב ולנהוג. ממש ככה. והבחור הזה, דיברתי איתו, והוא אמר שהשיעורים של הסיבוכים שלהם מגיעים לעד 15%, והוא מכיר כמה כמוהו בארץ. והוא עשה אצל, לא אחר מאשר... פרופ' לזר. כלומר האדם הזה, (אבא של חבר אחר שלנו(!) אגב) ישב מולי ושיקר לי ישר בעיניים, לגבי זה שאין סיבוכים. הייתי בהלם. והוא (הבחור הנכה) גם אמר שיש עוד בעיות, למשל שהקרנית מאוד דקה (ולכן אצלו למשל אי אפשר לעשות ניתוח תיקון - זה פשוט כבר דק מדי) ולכן למשל בתאונת דרכים קלה, אפשר לאבד את הראיה - הקרנית פשוט נקרעת. זה דבר שמסתבר שהתחיל לקרות מאז הניתוחים. ועוד הוא שאל אותי, אם זה כל כך בטוח, למה כל הרופאים הללו ממושקפים? אם זה חסר סיכון, למה הוא יושב מולי עם משקפיים? ואמא שלי דברה עם מישהי שעובדת בצוות של מקום כזה שעושים את זה, והיא אמרה שאף אחד שם בצוות לא מעז לעשות את זה. הם רואים את כל הסיבוכים.
עכשיו נכון, גם אני מכירה המון אנשים שעשו והם מרוצים עד הגג. חלק טיפה פחות - רואים הילות, וקשה להם לנהוג בלילה בעיקר. אבל אני אישית החלטתי לא לקחת סיכון. במיוחד לא לגבי העיניים שלי. לפעמים אני מצטערת ששמעתי על כל זה לפני שעשיתי, אולי הייתי עושה והכל היה בסדר. אבל אי אפשר לחזור אחורה ואני מסתדרת עם מה שיש - משקפיים ועדשות מגע חד פעמיות (לא מסתדרת עם הקבועות).
מצטערת אם הרסתי את החלום, כמובן שתעשי מה שתחליטי, אבל אני אישית גנזתי את החלום (שחיכיתי לו מגיל 12 בערך) ועזבתי את זה.
|
תוכן התגובה:
|
