הבוקר דיברתי עם חמתי וניסיתי להסביר לה בדרך הכי עדינה את הדברים שחשתי ושקלתי בימים האחרונים. כמובן אודות לתגובתכן! ניסיתי לבנות את השיחה בצורה כזו, שהיא תרגיש שההחלטה מתקבלת בהשתתפותה ולא נוחתת ממני. נתתי לה להזכר לבד בחשיבות איבוד הימים של חופשת הלידה ובחשיבות הפרטיות המוחלטת שאצטרך לאחר הלידה. סיכמתי איתה שבשבת לקראת הלידה, ממש יומיים לפני המועד המשוער (אם לא יקרה משהו לפני) אעבור אליה לימים אחדים, ואקבל קצת שקט ושלווה של לפני הסערה, קצת אפשרות לצאת עם בעלי (שלא היתה לנו כבר שנתיים) ומלון 6 כוכבים (ככה זה בביתה, ואם זה ממש לא יכולתי להתווכח). ולאחר הלידה אחזור ישירות הביתה. ביקשתי מאימא שתצא לכמה ימי חופש ותהיה איתנו, כדי לעזור. אבל אימא זה עולם אחר לחלוטין. והיא כבר תדאג לסנן את העולם החיצון כדי שלא יציק. ובנוגע לברית, אכן הצעתי שנעשה, אם יהיה, במרכז, לפי הנוחות שלהם.
עכשיו רק תדאגו שלא אלד לפני הזמן, ושזה לא יקרה בכביש למרכז, וכמובן שזה יקרה בצורה טבעית, תקינה ומתקנת, כפי שאני חולמת כבר מעל 9 חודשים... תודה
|
תוכן התגובה:
|