זה באמת לא קל, ותלוי מאוד באישיותה של העזרה. מה שעשיתי אני בסיטואציה דומה מאוד, היא שנתתי לה יד די חופשית בעבודות הבית, אלא אם היה משהו ספציפי שהייתי צריכה, אבל הבהרתי שכשאני עם הילדה, אני רוצה להיות איתה לבד. ואז בכל פעם כשהייתי יושבת איתה או לוקחת אותה, הייתי אומרת, ככה בעדינות, "זה בסדר, אני עם הילדה עכשיו", והיא מבינה מייד. אחרי כמה פעמים כבר לא צריך להגיד.
שימי לב שאם את עם הילדה, יכול להיות שהיא תנסה לעזור לך- למשל להביא מוצץ, להחליף חיתול, להכין בקבוק, וכד. אם תתני לה לעזור, היא תמיד תישאר בסביבה. אם היא תראה שאת מטפלת בהכל, היא תלך ותעסיק עצמה בעבודות אחרות. אל תתביישי להגיד לה מה לעשות, זו העבודה שלה. חשוב להיות נחמדים, ותמיד להודות לה על כל דבר: תני מספיק חיזוקים חיוביים- אם היא סידרה יפה את החדר של הקטנה, בישלה משהו טעים, תמיד תודי לה על העזרה.
אגב, אם את רואה שהיא לא קולטת את היסטואציה- תחפשי מישהי אחרת. לי לא הצליח בפעם הראשונה והיתה לי מישהי מאוד לא מתאימה. אחרי 3 חודשים חיפשתי משיהי חדשה, והיום אני מאושרת לגמרי.
בהצלחה
|
תוכן התגובה:
|
