אנחנו חגגנו לנומיק בגיל 3 חודשים. עם המתנות אכן קרה מה שכתבת, אבל מי שכבר הביא, פשוט הביא משהו סימלי או כלום, וזה היה בסדר. לעוז החלטנו לא לחגוג בכלל, או לדחות אולי לגיל שנה (ואולי בכלל לחתונה, כי בבר מצווה כבר ממילא חשבנו על טיול...).
בדיעבד, לנומיק חגגנו בעיקר בגלל לחץ המשפחה. אנחנו לא כל כך אוהבים ארועים גדולים עם הרבה אנשים, שרובם לא קרובים אלינו. נומיק ממש ממש סבלה שם. אם הייתי יודעת, הייתי מוותרת על כל העניין, כי לשתינו היה מאוד קשה. היא פשוט נבהלה מהרעש ומכמות האנשים, וכולם רצו לגעת (חברה טובה של אמא שלי אפילו העירה לי אותה כשסוף סוף נרדמה בצרחות, רק כי היא רצתה לראות לה את העיניים...). את רוב הארוע בילינו ב"חדר משפחה" צמוד לאולם, בהנקה, בניסיון להרגיע אותה קצת. העיניים שלה אדומות בכל התמונות (ולא בגלל הפלאש...) בקיצור: אם את ואישך לא מרגישים שזה בשבילכם - תמשיכו לדחות. תבדקי איך הקטנה מתפקדת בנוכחות הרבה אנשים לפני שאת מחליטה סופית. קחי בחשבון שכולם ירצו להחזיק, לגעת, לנשק (איכס!) וכו', והצטיידי בכושר הרתעה וגם בסובלנות (כי צריך את שניהם לסירוגין).
עדה
|
תוכן התגובה:
|