אני מכירה שני זוגות שיצרו שותפות לצורכי הולדה. לצערי, אף אחד מהם לא קרוב אלי מספיק בשביל לבקש את רשותו לקשר ביניכם. כלפי חוץ הם משפחה נורמטיבית לכל דבר (נשואים זה לזה ומתגוררים בבית אחד) אך אין ביניהם קשר זוגי. לא יודעת מה סיכמו על האפשרות של כל אחד מהם לבנות קשר זוגי מחוץ לנישואין האלה (במקרה אחד אני חושבת שהאישה היא סטרייטית והגבר הוא גיי, וזה מעניק איזושהי יציבות למערכת. האישה נכנסה לקשר הזה קרוב לגיל 40, בתור אופציה אחרונה לאימהות, והגבר נכנס לקשר הזה מתוך ידיעה שזו האופציה היחידה שלו לגדל ילדים במשפחה נורמטיבית). אני מתרשמת שדרושים המון חברות, ראיית עולם משותפת, גמישות ויכולת התפשרות כדי לקיים את המסגרת הזו. אבל, אם מוצאים את הפרטנר המתאים (ונדמה לי שזה קשה כמעט כמו למצוא בנזוג לחיים), נראה שזה יכול לעבוד, וגלומים בכך יתרונות רבים. מובן שאצלך זה מסובך יותר, כי יש כבר ילד שיש לו אב משלו, אם הבנתי נכון.
אם את חושבת יותר על מודל של הורים החיים בנפרד, בעצם זה מודל של 'גירושין טובים' - שני אנשים שאינם חיים יחד אך חולקים ביניהם את ההורות, שותפים בעול ובקבלת ההחלטות הנוגעות לילד, ולפעמים שותפים גם לשמחות. זוגות כאלה מן הסתם את מכירה - ואולי זה מקל לחשוב על היתרונות והחסרונות של מודל כזה, לעומת מודל שבו האב כלל אינו בתמונה.
מקווה שעזרתי במשהו (ותנסי באמת לחפש גם בפורומים אחרים, ולבקש מ'הורות אחרת' שיקשרו אותך עם זוגות שעשו את זה),
בהצלחה,
נורית
|
תוכן התגובה:
|
