כמה שאני מזדהה איתך ומבינה אותך, קודם כל את יכולה להיות שקטה-זה טיבעי, חששותייך מובנים לחלוטין והדילמה קשה.
הסיפור שלי דומה, אולי יעזור קצת וייחזק טיפה - גם אנחנו גרנו בדירה במרכז, צפוף, תנועה וכל מה שתיארת, (ה"למה לא") אך עם המון עזרה, הכל מאוד קרוב, הילדים במסגרות (ה"למה כן" להישאר), אצלינו הילדים עוד לא היו במסגרות-תוסיפי לרשימה.
אני מאוד מבינה את בעלך. אם יש יכולת לעבור לבית גדול יותר ומרווח, אנחנו לקחנו בחשבון את המושג "איכות חיים" שכולל המון נקודות-פחות צפיפות, פחות פקקים, פחות רעש (מדברייך) ואנחנו הרחקנו מאוד - עד לצפון.
אני לא אומרת שצריך להרחיק כל כך, אבל המגורים בפריפרייה, קרוב למרכז גם יכולים להיות עדיפים. אם את רוצה את ההורים קרובים אלייך ושיוכלו להגיע בתחבורה ציבורית, זה יכול להיות פיתרון נפלא, בית, צמוד קרקע, לא כ"כ רחוק מהמרכז וההורים-ואת מקבלת איכות חיים אחרת לגמרי.
את צריכה לשאול את עצמך כמה את זקוקה לעזרה הזאת, אנחנו קיבלנו המון עזרה מההורים, והיום, מן הסתם, מאחר ואנחנו באמת רחוקים, אין לנו עזרה מההורים, אבל-גם לומדים להסתדר בלעדיהם וגם יש אפשרות כמובן לקבל עזרה אחרת (בייביסיטר וכו') והמעבר הזה עשה לנו רק פלאים. גילינו שההורים זה לא משהו שאי אפשר בלעדיהם (בהתחלה חשבתי שבלי אמא שלי אני לא אשרוד) ובאיזהשהוא מקום ההיתרחקות הזאת גם טיפה'לה בריאה (ושלא תביני לא נכון-אני מאוד קשורה להוריי ואוהבת ומסתדרת איתם שיגעון, בביקורים שלנו במרכז היום, זה הרבה יותר מיוחד).
לגבי המסגרות של הילדים: מבחינתינו, נועם היתה קטנה מאוד שעברנו (שנה וחודשיים) ובצפון ילדנו גם את רוני, אז אולי זאת לא חוכמה, אבל הרשי לי להוסיף, שאח שלי ואישתו, עומדים לבצע את המעבר לצפון הרחוק לידינו בסוף החודש ממרכז הארץ (סמוך מאוד למקום שאנחנו גרנו-הרצליה), ולהם 3 ילדים, בן 7, בן 4 וחצי וכמעט בן שנתיים, והם מכינים את הילדים כבר די הרבה זמן, עד שלהם (הילדים) גם כמעט כבר אין סבלנות למעבר, אין ספק שיהיו קשיים בהתחלה, אבל בשביל זה אנחנו פה בשבילם-לא?
אני מצטערת אם יצא "טיפה" ארוך ומבולבל, אבל מה שרציתי לכתוב לך יקרה, שאת צריכה לקחת את כל הסיבות של "למה כן" ו"למה לא" ולראות מה יש לך יותר בטבלה הזאת.
אין ספק שזה לא קל (במיוחד מעבר קיצוני כמו שאחי ואני עשינו), אך את מחיר איכות החיים שקיבלנו, היה שווה הכל.
נקודות שיעזרו לך אולי קצת בהתלבטות שלך:
העבודה של בעלך (את אומרת שמבחינתו אין בעיה? עד לאן הוא יכול להרחיק? עצמאי? שכיר? עבודה/עיסוק שלך? גיל הילדים, אופי עצמאי שלך ושך משפחתך או לא? (יעזרו להשתלב בסביבה חדשה ומסגרות חדשות), יכולת כלכלית לגור במקום כזה או אחר? (במחיר דירה קטנה במרכז = בית+גינה בפריפרייה), חברים שלכם-מידת תדירות המפגשים איתם? (יכולת להכיר חברים חדשים?), ועוד כל מה שעולה בדעתך, פשוט לחשוב בצורה רצינית, יחד עם בעלך ולראות את הצדדים החיוביים והשליליים בכל צעד שתיבחרו לעשות (ולא לשכוח שבכל החלטה, תמיד יהיו חיוביים ושליליים כמובן, אך איפה יותר חיוביים), ומה שלא יהייה, למרות הבלאגן שרשמתי, מאחלת לכם המון בהצלחה, ואם תירצי עוד לדבר על זה, אני פה בשבילך לעזור לך במה שאוכל (מצורפת כתובת מייל), והכי חשוב, שתהיו מאושרים ובהצלחה בכל אשר תחליטו.
|
תוכן התגובה:
|
