הי.ש. בשום ספר לא כתוב שלכל אחד מאיתנו צריך להיות צרור חברים מלבלב. כל אחד מאיתנו זקוק לרמה חברתית מסויימת. אצל חלקנו הבעל מספק את כל הצרכים, לחלק - חברה טובה, ואצל אחרים - גדודים של חברים. מה שנשמע לי הוא שהצורך שלך השתנה במהלך השנים. לפי מה שאת כותבת נראה לי שחשוב שתבדקי את בסיס החברות הקיימת. בין אמהות נוצרות פעמים רבות מערכות יחסים של "נוחיות" (קאר-פול, שמירות ההדדיות וכ'). זו חברות אינטרסנטית שמשרתת את כל הצדדים, אבל אינה "החברות" אליה את מתכוונת. לא כל אמא של חבר של הבן שלך יכולה להפוך להיות חברת נפש שלך. תנסי לצאת (דיאדה, חוגים, קורסים וכד'), נסי לארח בבית חברים מהעבודה של בעלך. אני משוכנעת שאיזה יום פתאום תכירי מישיהי מקסימה שתרגישי שאתן משדרות על אותו גל, וזה כבר יעבוד לבד.(תתיחסי לזה כמו אל דייטים עם גבר. אחרי כמה לא מוצלחים פתאום יש אחד שממנו מתפתחת חברות....).
|
תוכן התגובה:
|