אז אתמול יצאתי לבלות עם חברות וחשבתי שאני יהנה. אם לומר שלא להפתעתי, אחת החברות מאד פגעה בי. בנוסף, כשחזרתי שאלתי את האבא של הננס: הוא אכל? הלך לישון בסדר? התשובות היו: לא ולא. מה זאת אומרת? הוא לא רצה לאכול ולא לישון. כלומר, אני כבר יודעת מה יהיה לי בלילה. וכמו נבואה שמגשימה את עצמה. ב- 04:00 הוא קם ונגמר הלילה. לא אוכל, לא למיטה שלנו, כלום. אז פלא שאין לי כוח? וכאילו שהוא מבין שאין לי כוח, אז הוא גם נדבק יותר! אני נורא רגישה בזמן האחרון. עד עכשיו יושב לי על הלב שההיא מאתמול פגעה בי. משהו לא מסתדר לי בחיים. והכי מעציב אותי שזה יוצא על הננס שלי. היום מצאתי את עצמי מפליקה לו פליק קטן על הפה בגלל שנשך אותי. זה לא היה קורה ביום אחר, אבל ממש לא יכולתי לשלוט בעצמי. כל כך כאב לי, והאמת שכל יום זה כואב לי, אבל היום כאב יותר כי אני פגועה. והוא כל כך בכה, נעלב למה אמא מפליקה לו. אבל אח"כ הסברתי לו (הציפו אותי כמובן רגשי האשמה): נכון שזה כואב? גם לאמא כואב שנושכים אותה! בקיצור, יום מלא עבר עליי היום, וגם אבא של הננס בחר לו יום לעבוד עד מאוחר...
בקיצור, אנחנו כבר לקראת סוף היום - מנחם מאד! אבל אני עדיין לא מאמינה שהרגשתי את מה שהרגשתי. בכל מקרה הרגש הזה קצת עבר אחרי שישנו שנת צהריים.
מקווה שלא יקרה שוב.
תודה למי שקראה עד כאן.
|
תוכן התגובה:
|
