|
8/1/2004 19:30
|
ג.ש
|
מאת:
|
|
רויטל -
|
כותרת:
|
הי! ראיתי שכמעט בכל התשובות הראו לך שאת לא לבד. אני יכולה להציע פתרונות שעבדו בשבילי: לגבי הלילה - פשוט העברנו את יעל לישון איתנו במיטה והנקתי תוך כדי שינה (שלי) ככה שחזרתי לישון אחרי 3 שבועות איומים. אם את מרגישה מספיק בטוחה לישון איתה (אני הרגשתי שאני מודעת לחלוטין לזה שהיא ליידי ואין סיכוי שאני אמחץ אותה)תתעלמי מכל הדעות של הסבתות למיניהן (כלומר כל אלה שדעתן שתינוק צריך להיות על הידיים רק לצורך אוכל ומקלחת, שבכי מפתח את הריאות ושהמקום האופטימלי לתינוק בן יומו הוא עריסה או לול) ותתחילי לישון כשהיא לידך. אצלנו החזרה למיטה בגיל חודשיים וחצי עברה ממש בקלות ובכל מקרה, למה לדאוג היום למה שאפשר לדאוג בעוד חודשיים? לגבי הפינוק - אין, פשוט אין דבר כזה בגיל כל כך צעיר. ממליצה לך בחום למצוא מנשא שנוח לך וככה לחסוך לעצמך את כאבי הגב והידיים ולהתחיל להסתובב לכל מקום שבא לך, חופשיה ומאושרת עם תינוקת רגועה. לגבי להפוך את היום והלילה - בימים יפים פשוט להיות הרבה בחוץ במשך היום. לרוב ההורמונים בגוף הקשורים ל"שעון ביולוגי" הפרשתם תלוייה מאוד בחשיפה לאור שמש (ולכן ג'ט לג מסתדר תוך ימים ספורים גם אם 40 שנה היית באותו מקום עם שעות שינה קבועות). אצלנו טיול של שעה בחוץ גם גרם בד"כ לשנת צהריים טובה וארוכה. ודבר אחרון - בקשר לחיים שנגמרו, אז כן, העולם כמו שהכרת נגמר. את אמא עכשיו. זה לא משנה לגמרי את השקפת עולמך (למשל, את איך שאת מגיבה לידיעות מסויימות בחדשות, את הכותרות שתופסות את עינייך בעיתון)? אז איך זה לא ישנה את חייך? תהני מהשינוי הזה, אל תתאבלי על מה שהיה לפניו. זה לא סותר את זה שמותר לך לבכות! חופשי לבכות! בכיף!
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|