כלומר, חבל לשאוף ללילות שינה שלמים אם הם לא קיימים. אצלנו, כמו אצל ד"ר ליבוביץ - למרות שאנחנו רק בראשון ולקח זמן לעלות על זה - רק אני קמה בלילה, מאותן סיבות בדיוק, אבל בעלי משכיב אותו, ואם איננו ממהרים בבוקר הוא לוקח אותו כדי שאוכל לישון עוד קצת.
באותו ענין, אני חושבת שהתפקיד שלנו בתור מיניקות/מזינות עיקריות, בין אם אנחנו מיניקות או מאכילות באמצעים אחרים, הוא כל כך מרכזי, שיואיל נא הבעל ויקח על עצמו את יתר התפקידים. או לפחות כמה שאפשר. פעם ניסיתי לחשב כמה שעות ביום אני משקיעה בהנקה/שאיבה והגעתי למסקנה שמה שבעלי לא יעשה במקומי לא יצמצם את הפערים.
ולעניננו, צריך למצוא דרכים לפצות על שעות השינה החסרות, אבל חבל לנסות לוותר עליהן לגמרי. אם התינוק לא משתף פעולה, חבל על כאב הלב.
נועה
|
תוכן התגובה:
|