|
20/1/2004 08:41
|
שמש
|
מאת:
|
|
הי שלי, כל כך מבינה, גם אני הייתי שם..
|
כותרת:
|
אני איבדתי אותו בשבוע ה- 13, כנראה גם הפסיק להתפתח בשבוע 8. זה היה אחרי שראינו לו דופק. אין לי יותר מידי איך לנחם או עצות שיעודדו כי זה באמת לא קל. אומרים שהזמן מרפא, או שהריון חדש מרפא.. אני עכשיו בחודש שביעי ולא מפסיקה להתפלל שהפעם נעבור את זה ואני אצא מבי"ח בידים מלאות. זה פשוט עובר, ונשאר כתם בלב, ולאט לאט חוזרים לחייך ולתפקד ולשמוח - כן זה חלק מהחיים שלנו. לא מזמן היה פה דיון על משהו שבכלל לא קשור, אבל המסקנה הייתה שאלוהים (או מי שמחליף אותו...) נותן לנו להתמודד רק עם דברים שאנחנו יכולים, כנראה שאת אמיצה וחזקה ולכן את גם תוכלי להתמודד עם זה ועם הסבלנות אח"כ... הלוואי שהייתי יכולה להחזיק לך ידים - בכל מקרה אני חושבת עליך ומאחלת לך שתמצאי בתוכך את הכוחות כי הם קיימים.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|