נשמע לי נורמאלי לגמרי, ולא חייבים לחפש משמעות. אם אחרי כמה ימים רעבים כאלו יבואו כמה ימים של שינה יותר מהרגיל, בדיעבד היתה קפיצת גדילה... לגבי ההתעוררויות בלילה, זה הגיל (שמונה חודשים, נכון?) שבו, לדעתי האישית בלבד, אפשר לנסות להתחיל לגמול מהנקת לילה שמכבידה על האם, ביחוד אם התינוק אוכל מוצקים בכמויות רציניות כפי שאת מתארת. אם איתי הולך לישון שבע, אחרי יניקה טובה, ובכ"ז מתעורר שוב אחרי פחות מארבע-חמש שעות, או יותר מפעמיים-שלוש בלילה, נסו לגשת אליו לסירוגין, ולנסות לעזור לו לחזור לישון בלי לינוק: ע"י ליטוף, חיבוק, וכו'. אם לא אכפת לך להניק בלילה, פשוט תזרמי איתו, אבל קחי בחשבון שמגיל זה ואילך זה נעשה יותר ויותר קשה להפסיק את הנקות הלילה. את כל הנ"ל אני אומרת בתור אחת שהניקה בלילה עד גיל שנה וחצי, כולל תקופות לא קלות של הנקה כמעט כל הלילה (תוך כדי שינה). בגיל שנה וחצי נשברתי, ובעזרת בנזוגי עשיתי סוף לארוחות חצות.
|
תוכן התגובה:
|